האם ניתן להסתפק בבדיקת הדמיה פשוטה לבחירת חולים עם אירוע מוחי המתאימים לתרומבקטומי? (מתוך כנס ה-ESOC)

בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת ללא חומר ניגוד הביאה לתוצאות דומות בטיבן לבדיקת טומוגרפיה ממוחשבת מתוחכמת עם בדיקת זילוח בבחירת חולים עם אירוע מוחי, המתאימים לתרומבקטומיה. עם זאת, החוקרים מדווחים עוד בכנס ה-ESOC (European Stroke Organization Conference) כי שימוש באחת מבדיקות ההדמיה בלבד פסל מספר דומה של חולים, בהם תתכן תועלת לתרומבקטומיה.

במחקר SELECT נכללו חולים עם חסימה של כלי דם גדול במערכת הקדמית, עד 24 שעות לאחר הופעת התסמינים. החולים השלימו הן בדיקת CT ללא חומר ניגוד והן בדיקת CT עם הדמיית זילוח. הערכה בלתי-תלויה קבעה את פרופיל ההדמיה ודירגה את בדיקת ה-CT בהתאם לטיבה בבחירת מועמד טוב לתרומבקטומיה, במידה ומדד ASPECTS עמד על 6 נקודות ומעלה; בדיקת CT עם זילוח נחשבה טובה במידה ונפח הליבה היה קטן מ-70 מ”ל, נפח חוסר-התאמה היה 10 מ”ל ומעלה ויחס חוסר-התאמה היה גדול מ-1.2. כל החולים השלימו את שתי בדיקות ההדמיה, אך רופאים תיעדו איזו בדיקת הדמיה שימשה לקבלת החלטה בנושא הטיפול.

התוצא העיקרי, מדד mRS (Modified Rankin Scale) לאחר 90 ימים של 0-2, נבחן בין חולים שנבחרו על-בסיס בדיקת CT ללא חומר ניגוד ואלו שנבחרו על-בסיס בדיקת CT עם הדמיית זילוח, כמו גם הבדלים בין שתי הבדיקות.

מבין 445 החולים שנכללו במחקר, 341 השלימו טיפול תרומבקטומי, ב-13% תועדה חסימה של עורק התרדמה הפנימי, ב-62% תועדה חסימה של M1 וב-18% חסימה של M2.

הרופאים דיווחו על בדיקת CT ללא חומר ניגוד כבדיקה שהובילה להחלטה הטיפולית ב-41% מהחולים ועל בדיקת CT עם זילוח ב-59% מהמקרים. שיעור תוצאות טובות היה דומה בין שתי הקבוצות 53.7% מהחולים שנבחרו על-פי בדיקת CT ללא חומר-ניגוד השיגו מדד mRS של 0-2 לאחר 90 ימים, בהשוואה ל-54.2% מאלו שנבחרו על-בסיס בדיקת CT עם זילוח.

מניתוח נוסף עלה כי 18% מהחולים לא היו מתאימים לתרומבקטומיה על-בסיס אחת הבדיקות בלבד וכי ב-42% מהחולים הללו הייתה תוצאות טובה. מבין החולים שהוגדרו כלא-מתאימים לפרוצדורה על-בסיס בדיקת CT ללא חומר ניגוד, אך כמתאימים על-פי בדיקת CT עם הדמיית זילוח, ב-52% תועדה תוצאה טובה לאחר תרומבקטומיה, בהשוואה ל-28% מאלו עם אותו פרופיל הדמיה, אשר לא השלימו תרומבקטומיה. מנגד, מבין אלו שלא התאימו לתרומבקטומיה על-בסיס תוצאות בדיקת CT עם זילוח, אך התאימו על-בסיס בדיקת CT ללא חומר ניגוד, ב-28% תועדה תוצאה טובה לאחר תרומבקטומיה, בהשוואה ל-0% מאלו עם אותו פרופיל הדמיה, שלא השלימו תרומבקטומיה.

פרוצדורת תרומבקטומיה לא הובילה לתוצאות טובות בחולים עם פרופיל הדמיה לא-טוב בשתי בדיקות ההדמיה.

מתוך כנס ה-ESOC

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן