ישיבה ממושכת מלווה בסיכון מוגבר לאטרופיה מוחית (PLOS ONE)

ישיבה לפרקי זמן ממושכים  בגיל העמידה נקשרה במחקר חדש עם אטרופיה מוחית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם במהלך חודש אפריל בכתב העת PLoS One. על-בסיס בדיקות MRI, החוקרים מצאו כי התנהגות יושבנית הינה גורם מנבא משמעותי להידקקות של ה-MTL (Medial Temporal Lobe) ותתי המבנים שלה. יתרה מזאת, פעילות גופנית, גם בדרגות הגבוהות ביותר, לא מנעה את ההשלכות השליליות של ישיבה ממושכת.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אטרופיה של ה-MTL מופיעה עם הגיל ומובילה להפרעה בזיכרון אפיזודי. קיימת קורלציה בין כושר אירובי ובין הנפח הכולל של ההיפוקמפוס, אזורי חשוב לתפקוד זיכרון בתוך ה-MTL. עם זאת, אין מחקרים רבים אודות הקשר בין התנהגות יושבנית ובין שלמות מרכיבי ה-MTL.

במחקר הנוכחי בחנו החוקרים את הקשר בין עובי ה-MTL ותתי האזורים של האונה (CA1, CA23DG, Fusiform Gyrus, Subiculum, Parahippocampal, Perirhinal ו-Entorhinal), פעילות גופנית והתנהגות יושבנית.

מדגם המחקר כלל 35 מבוגרים ללא-דמנציה בגיל העמידה ומעלה (25 נשים, 10 גברים, גילאי 45-75 שנים). החוקרים התבססו על שאלון International Physical Activity Questionnaire לקשישים, המכמת את דרגת הפעילות הגופנית, ושאלו על מספר השעות הממוצע בו ישבו בכל יום. כל המשתתפים השלימו בדיקת MRI ברזולוציה גבוהה בסורק 3T, המאפשר הערכה מדויקת של ה-MTL.

לאחר תקנון לגיל, החוקרים מצאו מתאם שלילי בין העובי הכולל של אזור ה-MTL ובין שעות הישיבה ביום. מניתוח תתי-אזורים באזור ה-MTL עלה  מתאם שלילי בין מספר שעות הישיבה ביום ובין עובי אזורי ה-Parahippocampal, Entorhinal Cortex ו-Subiculum.

לא זוהתה קורלציה משמעותית בין דרגת פעילות גופנית ובין עובי אזור ה-MTL.

החוקרים כותבים כי אעפ”י שמדובר בממצאים מוקדמים, הנתונים מרמזים כי התנהגות יושבנית יותר מלווה בעובי קטן יותר של אזור ה-MTL. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לבחון את המנגנונים, כמו גם את היעילות של הפחתת התנהגות יושבנית על הקשר הנ”ל.

PLOS ONE. Published online April 12, 2018

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן