שני מחקרים חדשים מספקים עדויות אודות הסיכונים האפשריים בפניהם ניצבים קרדיולוגים התערבותיים עקב חשיפה תעסוקתית לקרינה מייננת. מחקרים אלו מדגישים את החשש מפני ההשפעות של חשיפה לאורך תקופה ארוכה קרינה מייננת עקב התערבויות תחת שיקוף.

החוקרים מלונדון בחנו דגימות דם מ-15 רופאים שביצעו 45 פרוצדורות אנדו וסקולאריות לתיקון אבי העורקים באמצעות צנתר. הם כימתו את ביטוי הסמן לנזק/תיקון דנ”א, γ-H2AX, וסמן תגובה לנזק לדנ”א, pATM (Phosphorylated Ataxia Telangiectasia Mutated), בלימפוציטים בדם סביב הפרוצדורה האנדו-וסקולארית וניתוח פתוח של אבי העורקים.  עוד בחנו החוקרים את הסמנים הללו בזמן שהרופאים השתמשו במגנים לרגליים, מעבר להגנה על פלג גוף עליון.

מהנתונים עולה כי שני הסמנים עלו משמעותית בתקופה שמיד לאחר הפרוצדורה האנדו-וסקולארית (Branced/Fenestrated). רק רמות pATM עלו לאחר פרוצדורה מתחת לעורק הכליה. הביטוי של שני סמנים אלו שב לרמות הבסיס לאחר 24 שעות. לא חל שינוי ברמות הסמנים לאחר תיקון פתוח. שילוב הגנה על הרגליים הפחיתה את תגובת הנזק לדנ”א ברופאים לאחר פרוצדורה אנדווסקולארית מעל לעורק הכליה.

החוקרים כותבים כי מדובר במחקר הראשון שהדגים נזק לדנ”א עקב חשיפה אקוטית לקרינה ברופאים שביצעו תיקון אנדווסקולארי של אבי העורקים וקוראים להשלים מחקרים נוספים בנושא.

במחקר נפרד, חוקרים מאיטליה בחנו רמות בדם של miRNA (Micro-RNA) שונים בקבוצה של קרדיולוגים התערבותיים שעבדו במעבדת צנתורים במשך למעלה משנה אחת, וכן בקבוצת ביקורת של קרדיולוגים/אנשי צוות רפואי  שלא נחשפו לקרינה.

החוקרים זיהו ירידה משמעותית בביטוי miRNA-2392 ו-miRNA-134 הספציפיים למוח בקרדיולוגים התערבותיים, בהשוואה לביקורות.

למרות שהתפקוד הנוכחי של miRNA-2392 כיום אינו ידוע, מחקר שפורסם לאחרונה זיהה ירידה בביטויו בשורות תאי סרטן קיבה. miRNA-134 מעורב בהתפתחות סינפסות ונקשר ישירות עם תפקודי זיכרון ולמידה. מחקרים קודמים זיהו ירידה בביטוי miRNA-134 באפילפסיה טמפוראלית, מחלת אלצהיימר, הפרעה דו-קוטבית, אוליגודנדרוגליומה וגליובלסטומה.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים לאישור ממצאים אלו ולהמשיך ולבחון את הפוטנציאל של miRNA בדם כסמנים לזיהוי נזקים מוקדמים לדנ”א עקב חשיפה לקרינה.

Circulation 2017

לידיעה במדסקייפ