ממטה-אנליזה חדשה עולה כי השימוש בבדיקת CTA (Computed Tomography Angiography) של העורקים הכליליים מלווה בשיעור נמוך יותר משמעותית של אוטמים לבביים, בהשוואה למבחן מאמת סטנדרטי בחולים עם חשד למחלה כלילית וכאב חזה אקוטי או יציב. עם זאת, בדיקת CTA מלווה גם בשיעור גבוה יותר של פרוצדורות פולשניות בהמשך הדרך, אבחנות מחלת עורקים כלילית ומרשמים לטיפול באספירין וסטטינים כל זאת, ללא ירידה בתמותה כוללת או אשפוזים עקב סיבות לבביות.

החוקרים השלימו סקירה שיטתית של הספרות הרפואית וחיפשו אחר מחקרים במאגרי PubMed ו-Medline לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים בנושא CTA של העורקים הכליליים, אשר פורסמו בין 1 בינואר, 2000 ועד 10 ביולי, 2016.

התוצאים שנבחנו כללו את שיעורי התמותה מכל-סיבה, אשפוזים עקב סיבות לבביות, אוטם לבבי, אנגיוגרפיה כלילית פולשנית, רה-וסקולריזציה כלילית, אבחנות חדשות של מחלה כלילית ושינוי במרשמים לטיפול באספירין וסטטינים.

החיפוש העלה 13 מחקרים, עם סך כולל של 10,315 חולים בקבוצת CTA של העורקים הכליליים ו-9,777 חולים בקבוצת מבחן מאמץ פונקציונאלי, שהיו במעקב לאורך תקופה ממוצעת של 18 חודשים. לא זוהו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין CTA ובין מבחן מאמץ בשיעורי התמותה (1% לעומת 1.1%, יחס סיכון של 0.93) או אשפוזים לבביים (2.7% לעומת 2.7%, יחס סיכון של 0.98), אך CTA של העורקים הכליליים לווה בירידה בהיארעות אוטמים לבביים (0.7% לעומת 1.1%, יחס סיכון של 0.71).

בחולים בקבוצת CTA של העורקים הכליליים תועד סיכוי גבוה יותר משמעותית לאנגיוגרפיה כלילית פולשנית (11.7% לעומת 9.1%; יחס סיכון של 1.33) ורה-וסקולריזציה (7.2% לעומת 4.5%, יחס סיכון של 1.86). בחולים אלו תועד סיכוי גבוה יותר לאבחנה חדשה של מחלה כלילית והתחלת טיפול באספירין או סטטינים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בהשוואה למבחן מאמץ פונקציונאלי, בדיקת CTA של העורקים הכליליים מלווה בהיארעות מופחתת של אוטמים לבביים, אך עליה בהיארעות אנגיוגרפיה כלילית פולשנית, רה-וסקולריזציה, אבחנת מחלת עורקים כלילית ומרשמים חדשים לטיפול באספירין וסטטינים. למרות הבדלים אלו, לא תועדו הבדלים בשיעורי התמותה או אשפוזים לבביים.

JAMA Intern Med 2017

לידיעה במדסקייפ