במאמר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי מדד CAC (Coronary Artery Calcification) מהווים את המדד הטוב ביותר לניבוי הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים בתוך עשר שנים, בהשוואה למדדי CIMT (Carotid Intima-Media Thickness) ו-ABI (Ankle-Brachial Index), בפרט בקרב נבדקים בסיכון בינוני, בעוד ש-CIMT עשויה לשמש כמדד חליפי בקבוצת נבדקים בסיכון נמוך.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הערך המנבא של מדדי CAC, CIMT ו-ABI במדגם מניעה ראשונית בתלות בפרופיל גורמי הסיכון, במטרה לקבוע איזה מבין שלושת המדדים מסייע בשיפור ניבוי הסיכון הקרדיווסקולארי בצורה הטובה ביותר בכל קבוצת סיכון.
מדדי CAC, CIMT ו-ABI נקבעו ב-3,108 נבדקים, בגיל ממוצע של 59.2 שנים, ללא מחלה קרדיווסקולאריית קודמת. הקשר בין היארעות אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים (אירוע כלילי, אירוע מוחי, תמותה קרדיווסקולארית; 223 מקרים) נבחנו במהלך מעקב של 10.3 שנים על-פי סיווג לפי FRS (Framingham Risk Score).
כל שלושת המדדים נקשרו עם אירועים קרדיווסקולאריים (יחס סיכון של 1.31 במדדי CAC לעומת CIMT, יחס סיכון של 1.27 לכל סטיית תקן אחת, לעומת ABI, יחס סיכון של 1.30 לכל סטיית תקן אחת).
מדדי CAC הובילו לשיעור הגבוה ביותר של סיווג מחדש של מטופלים לקטגוריית סיכון לפי FRS בכלל המדגם, כאשר הן CIMT והן ABI הובילו לשיפור משמעותי בסך סיווג מחדש של חולים לקטגוריות סיכון (0.55 עם CAC, 0.32 עם CIMT ו-0.19 עם ABI).
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!