מכשיר EEG ידני עשוי לסייע בניבוי דימום לאחר חבלת ראש (Acad Emerg Med)

מכשיר EEG (Electroencephalography) ידני עשוי לקבוע במהירות וביעילות נוכחות דימום מוחי בחולים לאחר חבלת ראש, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש מאי בכתב העת Academic Emergency Medicine.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בשנה שעברה אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי את מערכת Ahead 300 להערכת חבלת ראש טראומטית. המכשיר הנייד משלב EEG, אלגוריתם מותאם, יכולות לימוד-מכונה וטכנולוגיית טלפון חכם.

במסגרת המחקר הם ביקשו לבחון באופן פרוספקטיבי את היעילות של אלגוריתם סיווג אוטומטי לקביעת הסיכוי לתוצאות חיוביות בבדיקת CT בחולים לאחר חבלת ראש טראומטית.

המחקר כלל חולים מבוגרים שפנו לחדר מיון להערכה בתוך 72 שעות לאחר חבלת ראש סגורה, עם מדד GCS (Glasgow Coma Scale) של 12-15 נקודות. מדגם המחקר כלל 720 חולים בגילאי 18-85 שנים, שפנו ל-11 מרכזי רפואה דחופה בארצות הברית. מדד GCS עמד על 15 נקודות ב-97% מהנבדקים. הערכה קלינית סטנדרטית נערכה ולאחר 5-10 דקות הושלמה בדיקת EEG מאזור פרונטאלי ופרונטאלי-טמפוראלי.

החוקרים מדווחים כי ב-156 משתתפים במחקר זוהתה עדות לחבלה מוחית בבדיקת CT, כאשר ביתר 564 החולים בדיקת ה-CT סווגה כשלילית. בנוסף, ב-73 נבדקים עם ממצאים חיוביים בבדיקת CT זוהה דימום תוך-גולגולתי בכמות שעלתה על 1 מ”ל.

רגישות המכשיר לחיזוי ממצאים חיוביים בבדיקת CT לאחר חבלת ראש סגורה עמדה על 92-97%% לזיהוי חבלה תוך-גולגולתית עם עדות לדימום תוך-גולגולתי ועל 93-98% לזיהוי המטומה טראומטית. הסגוליות של הבדיקה כמעד על 38-52%, עם  סגוליות גבוהה יותר (77%) בחולים עם ליקוי תפקודי קל או ללא ליקוי כלל. הערך המנבא השלילי עמד על 96-98% .

במהלך תקופת המחקר תועדו חמישה אירועים חריגים חמורים, אך כל המקרים הללו כללו אשפוז חוזר לבית החולים ונקבע כי הדבר לא היה קשור עם המכשיר. עוד תועד אירוע חריג לא-חמור על-רקע השימוש במכשיר תחושת שריפה באזור המצח.

החוקרים כותבים כי מרווח הזמן הקצר להשגת תוצאות הבדיקה וקלות השימוש בסביבת חדר מיון תומכים בשימוש באלגוריתם מבוסס EEG לשיפור מיון חולים לאחר חבלת ראש וניהול נכון של המקרים.

Acad Emerg Med. Published online March 31, 2017

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן