ממחקר חדש עולה האפשרות כי ניתן להעריך אם נבדק היה פשוט לא-זהיר בזמן ביצוע פשע או שפעל באופן מודע, הבדל בעל חשיבות משפטית חשובה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת PNAS (Proceedings of the National Academy of Sciences).
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הרשעה פלילית דורשת הוכחה כי פעולה אסורה בוצעה במצב נפשי מסוים. השלכות חוקיות שונות, כולל ענישה חמורה יותר, ניתנות לאלו שביצעו פשע באופן מודע, בהשוואה למצב של חוסר-זהירות. עם זאת, מהנתונים הזמינים בנושא עולה כי רבים מתקשים לסווג נאשמים ככאלו שהיו מודעים היטב למשמעות המעשים, ולא פעלו רק בחוסר זהירות.
במסגרת המחקר נמסר ל-40 המשתתפים כי הם יידרשו לעבור דרך בדיקת בטחון עם מזוודה, שייתכן כי נושאת חומר גנוב. לכל המשתתפים הוצגו בין מזוודה אחת לחמש מזוודות, נמסר להם כי רק אחת מכילה חומר גנוב וכי אחת תיבחר באקראי. למרות שלחלק נמסר כי בוודאות תכולת המזוודה כוללת חומרים גנובים (כאשר הוצגה להם רק מזוודה אחת), כך שהיו מודעים למעשה האסור, לאחרים נמסר רק כי הם בסיכון. עם זאת, לכולם הובטח תגמול במידה ויעבירו את המזוודה ועונש במידה וייתפסו.
המשתתפים השלימו בדיקות הדמיה מוחיות בעת קבלת ההחלטות. נתונים אלו, בשילוב עם טכניקת לימוד-מכונה, איפשרו לנבא אם הנבדק היה במצב מודע או לא-זהיר, בעיקר כאשר למשתתפים ניתן מידע רב אודות התרחיש ההיפותטי.
הפעלה מוחית באזור קורטקס פרה-פרונטלי דורסו-מדיאלי, קורטקס אורביטו-פרונטאלי מדיאלי, קורטקס סינגולייט קדמי ואמצעי, אזור טמפורו-פריאטלי עליון דו”צ ואינסולה קדמית דו”צ, סייעה בניבוי מצב מודע. אזורים שניבאו יותר מצב לא-זהיר כללו בעיקר קורטקס אוקסיפיטאלי.
ממצאי המחקר מספקים עדות נוספת להבדלים הניתנים לזיהוי במצב נפשי בו הנאשם היה מודע למעשה, בניגוד לפעילות לא-זהירה ומציעים כי לבדיקות ההדמיה עשויות להיות השלכות משפטיות.
PNAS. 2017;114:3222-3227
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!