במאמר שפורסם בכתב העת BMC Pulmonary Medicine מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי נגעים ריאתיים הקפיים קטנים, בין אם ניתנים לזיהוי או לאו בבדיקות שיקוף, ניתנים למיקום מדויק באמצעות טכניקת מיקום תלת-ממדית בדופן בית החזה ופרוצדורות ברונכוסקופיה להגדלת הדיוק האבחנתי. מדובר באמצעי נוח, זול ומהימן יותר, בעל דיוק אבחנתי דומה ל-R-EBUS (radial endobronchial ultrasound).
מדגם המחקר כלל 24 חולים בקבוצת Flu-FB (Fluoroscopic-flexible Bronchoscopy) כאשר שלוש סדרות של חוטי נחושת רכים שהודגמו תחת שיקוף קבעו את שלוש המישורים של הנגע ומוקמו בהתאמה על משטח דופן בית החזה באמצעות סרט הדבקה. קצה הברונכוסקופ הגמיש קודם לתוך הברונכוס לנקודת החיתוך של שלושת המישורים עם סיבוב זהיר של היחידה. עוד בוצעה פרוצדורת ROSE (Rapid On-Site Evaluation). משך זמן Flu הממוצע במהלך פרוצדורת ברונכוסקופיה גמישה תועד ושיעורי הדיוק האבחנתי נבחנו אל מול קבוצה שכללה 23 חולים בה התבססו על R-EBUS.
החוקרים מדווחים כי מהתוצאות עולה כי ניתן לקבוע את מיקום נקודת מרכז הנגע, בין אם היה גלוי או לאו תחת שיקוף, באמצעות טכניקת מיקום תלת-ממדית. שיעורי הדיוק האבחנתי עמדו על 62.5% עם Flu-FB והיו דומים לשיעור של 65.2% שתועד עם R-EBUS. עם זאת, בקבוצת Flu-FB תועדה מגמת ירידה בשיעורי הדיוק האבחנתי בנגעים באונה התחתונה, בהשוואה לנגעים שאינם באונה התחתונה (35.5% לעומת 75%), בעוד שבקבוצת R-EBUS השיעורים היו דומים (75% לעומת 54.6%). עוד זיהו החוקרים קורלציה הפוכה בין זמן השיקוף ובין אורך הנגע, אולם, לא תועד הבדל משמעותי בין אם הנגעים זוהו או לא זוהו בבדיקות הדמיה תחת שיקוף.
BMC Pulm Med. 2016;16(166)
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!