מודל חדש מסייע בחיזוי הסיכון לבצקת ממארת לאחר אירוע מוחי (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

מספר מאפיינים קליניים והדמייתיים מבדיקות CT (Computed Tomography) שהושלמה בתוך 24 שעות מאירוע מוחי איסכמי מסייעים בחיזוי הסיכון לבצקת ממארת, העשויה להיות קטלנית (PLME או Potentially Lehtal Malignant Edema), כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Neurological Association.

החוקרים זיהו 222 חולים עם אירוע מוחי איסכמי, שפנו לבית חולים במיזורי בין השנים 2006-2015 באבחנה של בדצקת מוחית. בכל המקרים נקבעה אבחנה של אירוע מוחי של המערכת הקדמית עם מדד NIHSS של 8 ומעלה, והושלמה בדיקת CT בתוך 24 שעות מהופעת התסמינים.

73 מהחולים פיתחו PLME, כולל 50 חולים שהלכו לעולמם עקב בצקת מוחית ו-20 חולים לאחר ניתוח קרניוטומיה ששרדו. חציון גיל המטופלים עמד על 68 שנים, 60% היו נשים וחציון מדד NIHSS היה 18.

לאחר תקנון רב-משתני, גורמים שנקשרו באופן משמעותי עם PLME כללו רמות סוכר בדם (יחס סיכויים של 1.005, p=0.016), אירוע מוחי קודם (יחס סיכויים של 0.495, p=0.01); העדר התערבות אקוטית, כולל tPA או תרומבקטומי (יחס סיכויים של 1.940, p=0.048), דחיקת קו אמצע (יחס סיכויים של 1.29, p<0.005) ומחיקת הציסטרנה (יחס סיכויים של 5.273, p=0.059).

על-בסיס הנתונים מהמודל, החוקרים פיתחו מדד חיזוי סיכון, עם ניקוד של כל גורם סיכון, כאשר למדד של מעל 7 נקודות לווה ערך מנבא חיובי של 90%.

החוקרים כותבים כי למרות שישנם מספר מדדים אחרים לניבוי סיכון, המודל החדש הינו כלי שימושי בתנאים בהם בדיקת MRI אינה זמינה. מבין מעט מדדי הסיכון בספרות הרפואית, חלק מבוססים על נתוני בדיקות MRI, אך אינם בהכרח ניתנים להכללה במרכזים רבים ברחבי ארצות הברית בהם אין גישה לאמצעים אלו. אחרים התבססו על מדדים בתוך שש שעות מהופעת התסמינים, אך אינם תקפים לכ-50% מהחולים המתייצגים בתמונה של אירוע מוחי.

החוקרים מקווים כי המדד החדש יסייע בניהול החולים ותהליכי קבלת החלטות, כמו גם בתקשורת בין אנשי צוות רפואי ובני משפחה במקרים בהם מתפתח הסיבוך החמור הנ”ל.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן