נגעים טרשתיים בעורקים הפמוראליים, כפי שנקבע לפי בדיקת אולטרה-סאונד, עשויים לנבא טוב יותר את הסיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם במטופלים בגיל העמידה, בהשוואה לנגעים טרשתיים בעורקי התרדמה, כך עולה מנתונים חדשים, שפורסמו במהלך חודש מרץ בכתב העת Journal of the American College of Cardiology.
מחקר AWHS (Aragon Workers’ Health Study) נועד לבחון את הסיכון למחלות לב וכלי דם וטרשת עורקים תת-קלינית במדגם של גברים בגיל העמידה (40-59 שנים), שהשלימו בדיקת אולטרה-סאונד של עורקי התרדמה ועורקים פמוראליים, ביחד עם בדיקת CT של העורקים הכליליים.
טרשת עורקים תת-קלינית הוגדרה בנוכחות כל נגע טרשתי בעורקי התרדמה או המפשעה ו/או מדד CACS (Coronary Artery Calcium Score) של אחד ומעלה. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת שיעורי ההיממאות של נגעים טרשתיים, תוך תקנון לגורמי סיכון וגיל, במטרה לקבוע את הקשר של טרשת עורקים וגורמי סיכון.
מהתוצאות עולה כי טרשת עורקים תת-קלינית תועדה ב-72% מהמשתתפים. הנגעים הטרשתיים היו הכי נפוצים בעורקים הפמוראלים (54%), לאחר מכן זוהו הסתיידויות בעורקים כליליים (38%) ונגעים טרשתיים בעורקי התרדמה (34%). הקשר בין טרשת עורקים וגורמי סיכון היה חזק יותר בעורקי המפשעה, בהשוואה לעורקי התרדמה או עורקים כליליים. השטח מתחת לגרף ה-ROC (Reciever Operating Curve) לניבוי של מדד CACS חיובי עלה מ-0.665 כאשר התייחסו רק לגורמי סיכון ל-0.719 כאשר הוסיפו נגעים טרשתיים בעורקים פמוראלים ובעורקי התרדמה. במודל זה, יחס הסיכויים של עורקים פמוראלים עלה על זה של עורקי תרדמה (2.58 לעומת 1.80) לניבוי מדד CACS חיובי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בדיקות סקר לנגעים טרשתיים בעורקים הפמוראליים עשויות לשמש כגישה אפשרית לשיפור הערכת סיכון למחלות לב וכלי דם וניבוי מחלה כלילית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!