השימוש בבדיקת FFR (Fractional Flow Reserve) על-בסיס בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת מפחית משמעותית את מספר החולים הנדרש לאנגיוגרפיה כלילית פולשנית, כאשר ממחקר חדש עולה כי ניתן היה לבטל בבטחה שיעור ניכר מהצנתורים האבחנתיים לאחר איסוף נתונים תפקודיים ואנטומיים.

במסגרת מחקר PLATFORM (Prospective Longitudinal Trial of FFRCT: Outcome and Resource Impacts ) הושלם חישוב מדד FFR לאחר בדיקת CT בחולים עם מחלת עורקים כלילית, שהיו מיועדים לצנתור פולשני. גישה זו הובילה להפחתת שיעור החולים בהם לא תוארה מחלה חסימתית בבדיקת אנגיוגרפיה כלילית.

מחקר PLATFORM כלל שתי קבוצות: 204 חולים שהשלימו הערכה לא-פולשנית מתוכננת ו-380 חולים שהשלימו בדיקה פולשנית עם אנגיוגרפיה אבחנתית. בשתי קבוצות המחקר, החולים חולקו לטיפול סטנדרטי או טיפול בהנחיית FFR.

380 החולים שחולקו לקבוצת אנגיוגרפיה כלילית פולשנית אובחנו כולם עם מחלה כלילית יציבה וסבירות בינונית למחלה לפני הבדיקה 187 השלימו טיפול סטנדרטי עם אנגיוגרפיה פולשנית ו-193 השלימו בדיקת FFR לפני אנגיוגרפיה מתוכנת. תוצא הסיום העיקרי של המחקר היה שיעור החולים ללא מחלת עורקים כלילית חסימתית לאחר 90 ימים, כפי שנקבע באמצעות אנגיוגרפיה כלילית או מדידת FFR פולשנית.

ב-73% מבין החולים שהשלימו אנגיוגרפיה פולשנית אבחנתית ללא בדיקת FFR בקבוצת הטיפול הסטנדרטי לא תועדה מחלה חסימתית, זאת בהשוואהל -12% בלבד מהחולים שהשלימו אנגיוגרפיה אבחנתית על-בסיס נתוני FFR לאחר בדיקת CT.

החוקרים מסבירים כי השימוש בבדיקת CT לחישוב מדד FFR הוביל לביטול 61% מהצנתורים הפולשניים ולהכפלת זמינות נתונים פונקציונאליים בזמן רה-וסקולריזציה.

אעפ”י שהערכת FFR על-בסיס בדיקת CT הפחיתה את מספר החולים שנשלחו להשלמת צנתור אבחנתי, שיעורי פרוצדורות רה-וסקולריזציה היו דומים בקבוצת הטיפול הסטנדרטי ובקבוצת הטיפול בהנחיית FFR על-סמך בדיקת CT. חשוב מכך, לא תוארו אירועים קליניים לאחר 90 ימי מעקב בקרב חולים בהם בוטל הצנתור הכלילי לאור ממצאי הבדיקה.

ב-204 החולים שהשלימו הערכה לא-פולשנית, גישת טיפול בהנחיית FFR על-בסיס בדיקת CT לא הפחיתה את מספר החולים ללא מחלה חסימתית, בהשוואה לטיפול סטנדרטי לאחר שלושה חודשים, כאשר החולים השלימו את הצנתור המתוכנן.

מתוך כנס ה- European Society of Cardiology 2015

לידיעה במדסקייפ