בדיקת CT מסייעת בזיהוי חולים לאחר TIA בסיכון גבוה לאירוע מוחי (Stroke)

בחולים לאחר אירוע איסכמי חולף (TIA או Transient Ischemic Attack) או אירוע מוחי ללא מוגבלות, ממצאים עדינים בבדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) המעידים על איסכמיה חדה עשויים לסייע בזיהוי חולים בסיכון גבוה לאירוע מוחי עתידי, כך עולה מתוצואות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש דצמבר בכתב העת Stroke.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי איסכמיה חדה מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי לאחר TIA או אירוע מוחי ללא מוגבלות והסיכון עולה, בעיקר במהלך היומיים הראשונים, עם תוספת איסכמיה כרונית ומיקרו-אנגיופתיה.

מדגם המחקר כלל 2,028 חולים עם TIA או אירוע מוחי ללא מוגבלות, שהשלימו בדיקת CT בתוך 24 שעות. מהתוצאות עלה כי ב-814 חולים תועדו שינויים איסכמיים בבדיקת CT. שיעור האירועים המוחיים לאחר מכן בכלל האוכלוסיה עמדו על 1.5% לאחר יומיים ועל 3.4% לאחר 90 ימים.

הסיכון לאירוע מוחי היה גדול יותר במידה ובבדיקת ה-CT בתחילת המחקר הודגמה איסכמיה חדה בלבד (10.6%); הסיכון היה גבוה עוד יותר במידה והממצאים לוו באיסכמיה כרונית (17.4%) או מיקרו-אנגיופתיה (17.6%). כל שלושת גורמי הסיכון יחדיו לוו בשיעור אירועים מוחיים של 25%.

החוקרים מדווחים כי ב-4.2% מהחולים תוארה עדות לאיסכמיה חדה וכי שיעור האירועים המוחיים בתוך יומיים היה גבוה פי שלוש בחולים אלו, בהשוואה לאלו ללא עדות לאיסכמיה חדה. ממצאים אלו מאשרים כי חלק גדול מהסיכון המוקדם לאירוע מוחי מיוחס לחולים עם התקדמות של אירוע מוחי ללא מוגבלות.

הנתונים מעידים לראשונה כי בחולים עם הוכחה לאיסכמיה חדה ואיסכמיה כרונית ו/או מיקרואנגיופתיה הסיכון הגבוה ביותר בתוך יומיים, בעוד שבאלו עם איסכמיה חדה בלבד או איסכמיה חדה ואיסכמיה כרונית ו/או מיקרואנגיופתיה הסיכון הגבוה ביותר במהלך 90 הימים הראשונים. ממצאים אלו לא היו תלויים בגורמים שנקשרו בעבר עם אירוע מוחי לאחר אירוע איסכמי חולף או אירוע מוחי ללא מוגבלות ומכאן הערך המוסף שלהם.

Stroke. Published online December 4, 2014

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן