צביעות אימונו-היסטוכימיות להבחנה בין נגעים שפירים וממאירים בכבד (J Clin Pathol.)

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Pathology מדווחים חוקרים כי ל-PCNA (Proliferating Cell Nuclear Antigen), IGF2 (Insulin-like Growth Factor 2) ו-Clusterin מאפיינים ייחודיים בצביעות אימונו-היסטוכימיות של נגעי HCC (Hepatocellular Carcinoma), העשויים לסייע בהבחנה בין גידולים ממאירים ובין נגעים שפירים בכבד.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את השימוש בבדיקות אימונו-היסטוכימיות של PCNA, IGF2 ו-Clusterin בהבחנה בין נגעים שפירים וממאירים בכבד. צביעות אלו בוצעו על 284 נגעים נודולארים בכבד, כולל 33 אדנומות הפטוצלולריות, 40 נגעי FNH (Focal Nodular Hyperplasia), 77 נגעי LRN (Large Regenerative Nodules) ו-134 נגעי HCC (Hepatocellular Carcinoma).

צביעות אימונו-היסטוכימיות משמעותיות ודיפוזיות ל-PCNA תוארו ב-103 (77%) מנגעי HCC אך רק בשתי (6%) אדנומות הפטוצלולריות. באף אחד מהמקרים של FNH ו-LRN לא זוהה דפוס צביעה בולט ודיפוזי. בכל האדנומות ההפטוצלולריות, 95% מנגעי FNH ו-92% מנגעי LRN זוהה ביטוי ציטופלזמטי של IGF2, עם צביעה משמעותית שתועדה ב-70% מאדנומות הפטוצלולריות, 20% מנגעי FNH ו-30% מנגעי LRN. זאת בניגוד בולט לנגעי HCC, כאשר ב-66% מנגעי HCC זוהה דפוס מוקדי/טלאי של צביעות אימונו-היסטוכימיות וב-25% נוספים לא תועדה תגובה אימונית ל-IGF2.

בהשוואת תאי כבד סמוכים ללא נגעים, ב-75% מנגעי HCC תועד ביטוי ירוד של IGF2. עם זאת, ירידה בביטוי IGF2 לא זוהתה באדנומות הפטוצלולריות, נגעי FNH ו-LRN.

צביעה ציטופלזמטית ל-Clusterin זוהתה הן בנגעים שפירים והן בנגעים ממאירים בכבד. עם זאת, דפוס צביעה מוגבר עם צביעה סביב הצינוריות זוהה ב-75% מנגעי HCC, אך ללא עדות דומה באדנומות הפטוצולולריות, נגעי FNH או נגעי LRN.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ישנם מאפיינים אימונו-היסטוכימיים ייחודיים ל-PCNA, IGF2 ו-Clusterin בנגעי HCC, העשויים לסייע בהבחנה בין נגעים ממאירים ושפירים של הכבד.

J Clin Pathol. 2014;67(6):464-469

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן