במאמר חדש שפורסם בכתב העת The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism מדווחים חוקרים לראשונה על שימוש מהימן בבדיקת הדמיה בתהודה מגנטית לזיהוי רקמת שומן חום באדם מבוגר, עם אישור היסטולוגי/אימונו-היסטוכימי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינויים ברקמת שומן חום מהווים אפשרות טיפול חדשה לסוכרת. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו לפתח ולבחון שיטה חדשה המבוססת על הדמיה בתהודה מגנטית לזיהוי רקמת שומן חום באדם, עם אישור ממצאי הבדיקה באמצעות בדיקות אימונו-היסטוכימיות.
אישה לבנה בת 25 שנים עם תסמונת Hyperparathyroidism-Jaw Tumor Syndrome עברו כריתה של בלוטת הפרוטיד. בדיקת 18FDG-PET-CT (18Fluoro-2-deoxyglucose Positron Emission Tomography/Computed Tomography) נערכה לאחר הניתוח לשלילת ממאירות, אך הדגימה קליטה במיצר, צוואר, אזור על-בריחי ובית שחי, המתאים לרקמת שומן חום. צביעות אימונו-היסטוכימיות באמצעות נוגדן ל-Uncoupling Protein-1 בוצעו על דגימת שומן אחת שנלקחה מאזור על-בריחי במהלך הניתוח לכריתת הפרוטיד. בהמשך נערכו סריקות הדמיה עוקבות בתהודה מגנטית. באופן רטרוספקטיבי, אזורים בעלי עניין זוהו בבדיקות ההדמיה במקביל לאזורי קליטה גבוהה בבדיקת PET-CT. באופן פרוספקטיבי, אזורים בעלי עניין זוהו בבדיקות הדמיה בתהודה מגנטית על-בסיס עוצמת האות והמראה, ונבחנו אל מול בדיקות PET-CT.
מבין 111 אזורים בעלי עניין שזוהו בבדיקת PET-CT באופן רטרוספקטיבי, 93 אזורים הקבילו לאות נמוך בבדיקה בתהודה מגנטית (83.8%): 25 מבין 25 אזורים במיצר (100%), 29 מבין 31 אזורים בצוואר (93.5%), 31 מבין 41 אזורים על-בריחיים (75.6%) ו-8 מבין 14 אזורים בבית השחי (57%). באופן פרוספקטיבי, 47 מבין 54 אזורים בעלי עניין זוהו בבדיקת הדמיה בתהודה מגנטית (87%) עם קליטה מקבילה מוגברת בבדיקת PET-CT. הדגימה שנלקחה במהלך הניתוח הקבילה לאזור קליטה גבוהה ואזור אות נמוך בבדיקות PET ובדיקות הדמיה בתהודה מגנטית, בהתאמה, עם אישור אימונו-היסטוכימי לרקמת שומן חום.
ממצאי המחקר מספקים הוכחת-עיקרון ועדויות התומכות בשימוש בבדיקות הדמיה בתהודה מגנטית כבדיקת הדמיה בטוחה והדירה להערכת רקמת שומן חום בבני אדם.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!