בדיקות סקירה להערכת כמות הסידן בעורקים הכליליים כסמן לטרשת עורקים תת-קלינית עשויות לסייע בהגדרה טובה יותר של הסיכון גם מחוץ לקטגוריית הסיכון הבינוני, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת European Heart Journal.
בנבדקים שאינם נכללים בקטגוריית הסיכון הבינוני נבדקים ללא-תסמינים וללא גורמי סיכון ובאלו עם לפחות שלושה גורמי סיכון – שיעור אירועי מחלת לב כלילית עלו לצד העליה בנטל הסידן בעורקים כליליים. מדד CAC (Coronary Artery Calcium) אפסי לווה בשיעור אירועים נמוך, ללא תלות במספר גורמי הסיכון.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 6,698 משתתפים שלקחו חלק במחקר MESA (Multi-Ethnic Study of Atherosclerosis), שכלל גברים ונשים בגילאי 45-84 שנים, ללא תסמינים או מחלת לב וכלי דם ידועה.
גורמי הסיכון שנכללו במחקר כללו עישון סיגריות, רמות LDL גבוהות, ערכי HDL נמוכים, יתר לחץ דם וסוכרת. בסיכומו של דבר, 16% מהמשתתפים היו ללא גורמי סיכון אלו, ב-34% זוהה גורם סיכון אחד, ב-32% שני גורמי סיכון וב-18% מהמשתתפים זוהו לפחות שלושה גורמי סיכון.
למרות שבחולים עם יותר גורמי סיכון תועדה נטייה למדדי CAC גבוהים יותר, המגמה השתנתה בקרב נבדקים ללא גורמי סיכון, ב-68% תועד מדד CAC של 0, ב-12% תועד מדד של מעל 100 וב-5% תועד מדד של מעל 300. הערכים המקבילים בנבדקים עם לפחות שלושה גורמי סיכון עמדו על 35%, 34% ו-19%.
לאורך מעקב ממוצע של 7.1 שנים, 5.1% מהמשתתפים אובחנו עם מחלת לב כלילית (אוטם לבבי, תמותה עקב מחלת לב כלילית, אנגינה ודאית או חשד לאנגינה עם רה-וסקולריזציה כלילית). אירועים היו נפוצים יותר עם מדדי CAC גבוהים יותר, ללא תלות בהיקף גורמי הסיכון.
למעשה, שיעור האירועים היה גבוה יותר בקרב אלו ללא גורמי סיכון עם מדד CAC של מעל 300, בהשוואה לאלו עם לפחות שלושה גורמי סיכון ומדד אפסי (10.9 לעומת 3.1 ל-1,000 שנות-אדם). עם זאת, ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית לאחר תקנון לגיל.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בהשערה כי מדד CAC עשוי לסייע בריבוד נוסף של הסיכון של מטופלים בדרגות סיכון קיצוניות ועשוי להיות בעל ערך פרוגנוסטי בחולים שאינם בקטגורית סיכון בינוני.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!