בגברים עם ממאירות מקומית של הערמונית, שיעור הממאירויות המשניות לאחר טיפול קרינתי אינו גבוה יותר משיעור הממאירויות לאחר ניתוח רדיקאלי לכריתת הערמונית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BJU International.
לדברי החוקרים, שיעור הממאירויות המשניות לאחר טיפול קרינתי מכוון במינון-גבוה היה למעשה נמוך יותר.
במחקר סקרו החוקרים את הנתונים אודות 2,658 חולים, כולל 1,348 חולים לאחר כריתה רדיקאלית של הערמונית, 897 חולים לאחר טיפול בהקרנות חיצוניות ו-413 חולים לאחר ברכיתרפיה.
לאחר עשר שנים, 89% מהחולים לאחר כריתת ערמונית, 87% מהחולים לאחר ברכיתרפיה ו-83% מהחולים לאחר הקרנות חיצוניות, לא פיתחו ממאירויות משניות. שיעור ממאירויות של השלפוחית או מעי גס ורקטום לאחר עשר שנים עמד על 3%, 2% ו-4%, בשלוש הקבוצות, בהתאמה.
גיל מבוגר והיסטוריה של עישון היו גורמים מנבאים משמעותיים לממאירויות משניות, אך לא הטיפול שניתן לחולים.
מבין 243 החולים שפיתחו ממאירויות משניות, שיעורי התמותה הספציפיים לאחר חמש שנים עמדו על 43.7% עם הקרנות חיצוניות, 15.6% עם ברכיתרפיה ו-26.3% מהחולים לאחר ניתוח לכריתת הערמונית. ההבדלים לא היו מובהקים סטטיסטית.
החוקרים מודים כי למחקרים רטרוספקטיביים מגבלות רבות, אך מסבירים כי בסיכומו של דבר נראה כי עם גישות טיפול מתוחכמות למתן מינוני הקרינה, ההיארעות של ממאירויות לאחר טיפול היא נמוכה.
למרות זאת, החוקרים ממליצים על ניטור הדוק אחר חולים לאחר טיפולי הקרנות, להערכת התפתחות ממאירויות משניות, עם בדיקות קולנוסקופיה חוזרות וכן הערכה אורולוגית במידה ומופיעה המטוריה.
החוקרים מייחסים את שיעורי התמותה הנמוכים במחקר לאחר ממאירויות משניות לאבחנה מוקדמת וטיפול בממאירות המשנית. עם זאת, דרוש מעקב ממושך יותר אחר החולים הללו לאישור הממצאים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!