נתוני מאגר CONFIRM (Coronary CT Angiography Evaluation for Clinical Outcomes International Multicenter) ממשיכים לספק מידע חדש בנוגע לערך האבחנתי של בדיקת CCTA (Coronary Computed Tomography Angiography) והסיכונים השונים לאירועים כליליים של קבוצות חולים שונות.
מהתוצאות עולה כי בנבדקים בהם בדיקת CCTA הדגימה מחלה כלילית בסיכון-גבוה, יש תועלת הישרדותית לרה-וסקולריזציה. לדברי החוקרים, ממצאים אלו עלולים לעורר מחלוקת מסוימת, מאחר שעומדים בסתירה עם ממצאי מחקר COURAGE ו-BARI 2D בהם לא הודגמה תועלת הישרדותית בחולים עם מחלה כלילית יציבה שעברו רה-וסקולריזציה.
מדגם המחקר כלל למעלה מ-15,000 נבדקים לאחר CCTA, שהיו במעקב במשך 2.2 שנים, בממוצע. במהלך תקופה זו, תועדו 185 מקרי תמותה (1.2%). יחס הסיכון המתוקן לתמותה בנבדקים שאינם בסיכון גבוה למחלה כלילית, בהשוואה לאלו ללא מחלה כלילית, עמד על 1.82 (P=0.0048). בנבדקים עם מחלה כלילית בסיכון גבוה (שני כלי דם ומעלה עם היצרות של לפחות 70% ומעורבות של LAD פרוקסימאלי, מחלה חסימתית של שלושה כלי דם, או היצרות על מעל 50% של העורק השמאלי הראשי ) היו בסיכון גבוה פי 3.11 לתמותה, בהשוואה לנבדקים ללא מחלה כלילית (p<0.0001).
מבין הנבדקים ללא מחלה כלילית בסיכון-גבוה, 7.2% עברו רה-וסקולריזציה, כאשר 51.3% מאלו עם מחלה כלילית בסיכון-גבוה עברו רה-וסקולריזציה. מניתוח סטטיסטי עולה כי רה-וסקולריזציה הביאה כמעט להכפלה של סיכויי ההישרדות של החולים עם מחלה כלילית בסיכון גבוה, לא השפיעה כמעט באלו עם מחלה כלילית שאינה בסיכון-גבוה, והביאה לעליה דרמטית בסיכון לתמותה של נבדקים ללא מחלה כלילית (p<0.0001).
במחקר נפרד שהוצג במהלך כנס ה-AHA, דנו החוקרים בנתונים אודות למעלה מ-15,000 מטופלים במאגר CONFIRM, ללא מחלה כלילית ידועה. כל משתתף עבר בדיקת CCTA במטרה לקבוע את היקף וחומרת המחלה הכלילית, שדורגה כהעדר מחלה כלילית, מחלה לא-חסימתית (היצרות של 1-49%), או היצרות חוסמת (מעל 50%). למטרות המחקר, היצרות של מעל 50% בעורק השמאלי הראשי נחשבה כמקבילה למחלה תלת-כלית. החוקרים גם ערכו השוואה בין 6191 נשים תואמות ל-6191 גברים עם דפוס מחלה כלילית דומה. המטרה הייתה להפריד בין הבדלי מין ובין תוצאות הפרוצדורה.
החוקרים קבעו כי למרות שנשים וגברים מופנים לרה-וסקולריזציה ו/או אנגיוגרפיה פולשנית בשיעורים דומים, נשים מבוגרות עדיין מצויות בסיכון מוגבר לסיבוכים, בהשוואה לנשים או גברים צעירים, מכאן עולה כי נשים מבוגרות עם מחלה כלילית נדרשות להתערבות אינטנסיבית יותר. מעבר לנטיה לרה-וסקולריזציה מוקדמת יותר, נראה כי גורם מסוים בנשים מבוגרות אחראי לתוצאות גרועות יותר באוכלוסיה זו.
במחקר CONFIRM נבחנה החשיבות של מדד CAC (Coronary Artery Calcification) מאופס. החוקרים בחנו את הנתונים אודות למעלה מ-10,000 משתתפים תסמיניים, ללא מחלה כלילית ידועה, שעברו בדיקת CCTA והערכת CAC.
מהתוצאות עלה כי למדד CAC גדול מאפס הייתה רגישות של 89% וסגוליות של 59% לזיהוי היצרות של מעל 50%; הערך המנבא השלילי היה 96% והערך המנבא החיובי 29%. במהלך חציון מעקב של 2.1 שנים, לא נמצא הבדל בתמותה בין חולים עם מדד CAC של אפס, ללא קשר להיקף המחלה הכלילית.
באשר לתוצא המשולב של תמותה, אוטם לבבי ורה-וסקולריזציה כלילית מאוחרת, מדד CAC לא תרם למידע הפרוגנוסטי מעבר לבדיקת CCTA.
לסיום,במחקר של למעלה מ-14,000 משתתפים ב-CONFIRM, שהוצג גם הוא בכנס ה-AHA, נערכה השוואה של שיעור הסיבוכים לפי מוצא אתני. כשני-שליש מהמשתתפים הי לבנים ו-30% היו ממזרח-אסיה. 5% נוספים היו אפריקאים ורק 0.2% לטינים.
במהלך חציון מעקב של שנתיים, שיעור ההיארעות השנתית של תמותה או אוטם לבבי בחולים עם מחלה חסימתית ומחלה לא-חסימתית, בהתאמה, עמד על 2.6% לעומת 0.7% בלבנים, לכן מחלה חסימתית הגדילה את סיכויי התמותה או הסיכון לאוטם לבבי בשיעור של פי 2.71, בהשוואה למחלה לא-חסימתית (p<0.001). באפריקאים, יחס הסיכון המתוקן היה 4.06 (4.7% לעומת 1.1%, p=0.02).
ביוצא מזרח-אסיה, שיעור האירועים האבסולוטי עם מחלה לא-חסימתית ומחלה חסימתית היה נמוך 0.1% לעומת 0.9% – אך ההבדל בשיעור הסיבוכים בין הקבוצות היה גדול יותר מכל קבוצה אתנית אחרת (יחס סיכון של 6.80, p<0.001).
מתוך כנס ה-American Heart Association
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!