העדיפות של שני סוגי בדיקות אולטרה-סאונד בהערכת הסיכון לשבץ מוחי (Neurology)

מתוצאות מחקר חדש, הצפויות להתפרסם בכתב העת Neurology, עולה כי שני סוגי בדיקות אולטרה-סאונד נמצאו עדיפות על סוג אחד בהערכת הסיכון לשבץ מוחי בנבדקים א-תסמיניים עם היצרות עורקי התרדמה.

מהמחקר החדש עולה כי הערכה סונוגרפית מהירה של המורפולוגיה של הנגע הטרשתי, בשילוב עם בדיקת TCD (Transcranial Doppler) הדורשת זמן רב יותר, מנבאת טוב יותר את הסיכון לשבץ מוחי, בהשוואה להתבססות על כל אחת מהבדיקות הללו בנפרד.

החוקרים התבססו על נתוני מחקר ACES (Asymptomatic Carotid Emboli Study). מדגם המחקר כלל 435 חולים עם היצרות א-תסמינית של עורקי התרדמה, בשיעור של 70% ומעלה, ובדיקות אולטרה-סאונד זמינות. בחולים אלו, 36% מהנגעים היו אקולוסנטיים, 46.9% מהנגעים היו אקוגניים, המעידים על סיכון גבוה יותר לאירועי תסחיף.

במהלך המעקב תועדו 10 אירועי שבץ מוחי באותו צד ו-20 אירועי שבץ מוחי בצד הנגדי. החוקרים מדווחים על 17 אירועים מוחיים באזור כלשהו ו-33 חולים עם אירוע מוחי מכל סוג או תמותה קרדיווסקולארית. 33 חולים עברו ניתוח CEA (Carotid Endarterectomy) ו-29 חולים הלכו לעולמם.

החוקרים מדווחים כי נגע טרשתי אקולוסנטי לווה בסיכון מוגבר לשבץ מוחי באותו צד בלבד (יחס סיכון של 6.43, p=0.019). מראה הנגע נותר גורם מנבא בלתי-תלוי לשבץ מוחי באותו צד, לאחר תקנון לגיל, מין, גורמי סיכון קרדיווסקולאריים, חומרת היצרות עורקי התרדמה, טיפול בנוגדי-טסיות או טיפול בסטטינים.

החוקרים חישבו את יחס הסיכון לשילוב אקולוסנטיות של הנגע הטרשתי וסיגנל אמבולי בתחילת המחקר. מבין 428 חולים שעברו את שתי בדיקות ההדמיה, 6.3% היו חיוביים לשני הסמנים.

בחולים אלו נרשמה עליה משמעותית בסיכון לשבץ מוחי באותו צד (יחס סיכון של 10.61, p=0.0003). הקשר נותר משמעותי לאחר תקנון לגורמי סיכון קרדיווסקולאריים, דרגת היצרות עורקי התרדמה, טיפול בנוגדי-טסיות או סטטינים.

הערך המנבא של שילוב הסמנים (אקולוסנטיות של הנגע הטרשתי או סיגנל אמבולי חיובי) היה גדול יותר מכל אחד מהם בנפרד.

החוקרים סבורים כי חולים עם היצרות בדרגה-גבוהה של עורקי התרדמה וללא מחלות רפואיות חמורות אחרות, הם מועמדים טובים לבדיקות הסונוגרפיות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי שילוב בדיקות האולטרה-סאונד עשוי לסייע בזיהוי חולים בסיכון הגבוה ביותר לשבץ מוחי. מהתוצאות עולה כי ניתן להבחין בין חולים בסיכון נמוך מאוד עם סיכון של פחות מ-1% בשנה לשבץ מוחי וחולים בסיכון גבוה מאוד סיכון של למעלה מ-8% בשנה.

Neurology. 2011;77:751-758

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן