הבסיס התאי לחסר מיילין המזוהה בבדיקות הדמיה בטווח הארוך בחולים ששרדו PVL (Periventricular Leukomalacia) אינו מובן היטב. במחקר הנוכחי בחנו החוקרים את ההשערה לפיה בחולי PVL צפיפות נמוכה של תאים משורת אוליגודנדרוציטים, עובדה התורמת לחסרים נלווים במיילין.
באמצעות מודלים ממוחשבים החוקרים העריכו את צפיפות תאי אוליגודנדרוציטים בדגימות מ-18 חולים עם PVL ו-18 ביקורות תואמות בגיל, לאחר צביעות אימוניות עם הסמן Olig2. הם העריכו את המיילינזאציה באמצעות צביעות אימוניות ל-MBP (Myelin Basic Protein).
החוקרים לא מצאו הבדל משמעותי בין חולי PVL ובין הביקורות בצפיפות תאי Olig2 בחומר הלבן בתוך הרכסים או סביב החדרים. עם זאת, תועדה עליה משמעותית בצפיפות תאי Olig2 במוקד הנמקי, בהשוואה לאזורים מרוחקים. למרות שלא זוהה הבדל משמעותי בדרגת צביעת MBP, זוהתה אבנורמליות איכותית בצביעת MBP הן במרכיב הדיפוזי והן במרכיב הנמקי של PVL.
אבנורמליות בצביעת MBP בחולי PVL, למרות צפיפות Olig2 תקינה, עשויה להיות משנית לעצירת ההבשלה של אוליגודנדרוציטים, נזק לשורת אוליגודנדרוציטים, ו/או פגיעה בתהליכי מעבר הסיגנאלים מאקסונים לאוליגודנדרוציטים.
נדידה של אוליגודנדרוציטים לכיוון מרכז האזור הפגוע עשויה להגדיל את מספר האוליגודנדרוציטים.
המחקר הנוכחי מספק אינפורמציה חדשה בנוגע לבסיס התאי של חסרי מיילין בחולים ששרדו PVL.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!