האם שיטות אבלציה טובות לטיפול ב-Barret’s Esophagus? (מתוך Gut)

מתוצאות ארוכות טווח של מחקר חדש עולה כי Multipolar Elecrocoagulation ו-Argon Plasma Coagulation דומות ביעילותן לטיפול במקרים של Barret’s Esophagus. עם זאת, יש להשיב על מספר שאלות בטרם ניתן יהיה להציע אחת מהאפשרויות הללו לשימוש מחוץ לתחום המחקר.

החוקרים מסבירים כי מספר שיטות אבלציה שימשו לטיפול ב- Barret’s Esophagus, אולם מעט מחקרים בחנו את ההשפעות בטווח הרחוק, או השוו בין שיטות טיפול שונות.

החקורים בדקו את התוצאות ב-35 חולים שחולקו באקראי לטיפול ב-Multipolar Electrocoagulation או ב-Argon Plasma Coagulation בשילוב עם טיפול נוגד חומצה. אורך Barret’s Esophagus נע בטווח שבין 2 ו-6 ס”מ.

המשתתפים טופלו אחת ל-4-8 שבועות, עד לעדות אנדוסקופית לנסיגה של המחלה, או למשך מקסימום של 6 טיפולים. החוקרים עקבו אחר המשתתפים במשך שנתיים.

מהתוצאות עולה כי שיעורי הנסיגה של המחלה בעקבות Multipolar Electrocoagulation, עומדים על 75%, הבדל לא משמעותי בהשוואה לשיעור של 63% בעקבות Argon Plasma Coagulation. יתרה מזאת, בכל אחת מהקבוצות נדרש מספר מחזורי טיפול דומה להשגת נסיגה של המחלה.

החוקרים לא מצאו השפעה על סיכויי הנסיגה של המחלה בעקבות גיל, תוצאות pH, נרחבות המחלה, מינון PPI או בקע סרעפתי. חולה אחד פיתח Stricture של הושט, אך אף אחד מהמשתתפים לא סבל מסיבוך מג’ורי, דוגמאת פרפורציה או דימום.

החוקרים מוסיפים כי לפני שניתן יהיה להמליץ על שיטות אלו לטיפול מחוץ לזירת המחקרים, יש לפתור מספר שאלות כולל התייחסות למהלך הטבעי של Barret’s Esophagus, גורמי סיכון להתקדמות המחלה, דרגת טיפול נוגד חומצה הדרוש, יעילות שיטות אבלציה שונות ותיעוד של צמצום הסיכון לסרטן.

Gut 2006;55:1233-1239.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן