אולטרה-סאונד אנדוסקופי מדויק באבחון מחלות שפירות

ממחקר חדש שהוצג בכנס של American College of Gastroenterology (ACG) עולה כי אולטרה-סאונד אנדוסקופי מדויק יותר באבחון אבני כיס מרה ומחלות שפירות אחרות של כיס המרה, בהשוואה למחלות ממאירות.

עם זאת, ייתכן שניתן להשיג תוצאות טובות יותר עם אולטרה-סאונד אנדוסקופי באבחון ממאירויות כאשר משתמשים ב-Fine Needle Aspiration. העדר השימוש בקרינה ושיעורי התחלואה הנמוכים הקשורים בפרוצדורה, הופכים את אולטרה-סאונד אנדוסקופי לאופציה מושכת לאבחון מחלות כיס מרה.

החוקרים בחנו את הגישה הזו מאחר שבאולטרה-סאונד אנדוסקופי מתקבלות תמונות ברזולציה גבוהה של צינורות המרה והלבלב, ללא הסכנות של Endoscopic Retrograde Cholangiopancreatography.

למרות שאולטרה-סאונד עשוי להגיע לתוצאות דומות לאלו של Magnetic Resonance Cholangiopancreatography, הוא אינו מצוי בשימוש כה נרחב. החוקרים ערכו מטה-אנליזה כדי להעריך את השיטות במחלות ביליאריות.

החוקרים סקרו מחקרים שפורסמו משנת 1988-2004, כל המחקרים כללו השוואות ישירות בין אולטרה-סאונד אנדוסקופי עם אמצעי הדמיה סטנדרטים שכללו בדיקה ישירה של עכירות כיס המרה, דוגמאת Endoscopic Retrograde Cholangiopancreatography או Cholangiography בזמן ניתוח או דרך העור. אחר כל השיטות נערך מעקב.

החוקרים תיקננו את התוצאות לגודל המדגם, שכיחות המחלה, שנת הפירסום של המחקר, ואיכות המחקר וביצעו הערכה של הרגישות והסגוליות. שני חוקרים בלתי-תלויים דירגו את איכות המחקר על פי סמיות, חלוקת המשתתפים ואופן ניהול קבוצת הביקורת וביצוע Direct Cholangiography.

החוקרים העריכו את יכולת האבחנה של כל מחקר לפי מחלה, גודל המדגם, הקשר קליני, סוג אקואנדוסקופ שהיה בשימוש ושנת הפרסום. לאחר מכן ניתחו את התוצאות בהתייחס לנוכחות חסימה כלשהי, אבחנה Choledocholithiasis, ואם החסימה נבעה ממחלה שפירה או ממארת.

סה”כ נמצאו 31 מחקרים מתאימים, שלא חפפו, בהם השתתפו 3,186 נבדקים.

ממכלול הנתונים עולה כי רגישות בדיקת אולטרה-סאונד אנדוסקופי לזיהוי חסימה ביליארית עומדת על 87%, והסגוליות היא 92%, כאשר מדד שטח מתחת לגרף עומד על 0.92. עבור Choledocholithiasis נרשמה רגישות של 89% וסגוליות של 95%. עבור ממאירות, הרגישות היתה 79% והסגוליות 82%.

החוקרים הסיקו כי אולטרה-סאונד אנדוסקופי הוא כלי מדויק לאבחון Choledocholithiasis , אך עלול להיות פחות מדויק באבחון ממאירויות.

עם זאת, הם מציינים כי ממצאים אלו אינם כוללים את השימוש ב-Fine Needle Aspiration עם אולטרה-סאונד אנדוסקופי. הם משערים כי הדיוק של השיטה עשוי להעלות בשילוב FNA עם אולטרה-סאונד אנדוסקופי.

לידיעה ב-DocGuide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן