האם MRI בטוח בחולי ICD ומושתלי קוצב לב?

גדל מספר ההוכחות המציעות כי MRI עשוי להיות בטוח בחולים מושתלי דפיברילטור קרדיוורטר (ICDs) וקוצבי לב; עם את, יש צורך במחקר נוסף לפני שהנושא יובהר לחלוטין, על פי סימפוזיום קטן בנושא שהופיע בגיליון האחרון של  Pacing and Clinical Electrophysiology.

הסימפוזיום כלל אנשים מתחום המחקר, התעשייה ו-FDA, אשר הציגו מידע בנושא שימוש ב-MRI בחולים עם שתלים לבביים. ההסכמה היתה כי מספר קטן של מחקרים שפורסם עד היום, למרות היותם מבטיחים, לא מוכיחים את בטיחות סקירות ה-MRI בחולים אלו. למרות שתופעות הלוואי מעטות, על הרופאים להיזהר במיוחד, לדאוג להכנה ולבקרה על המטופל ולהשתמש בסריקות רק שהצורך ודאי. בשורה התחתונה, היצרנים צריכים לעבוד על מכשירים בהם כל הרכיבים בטוחים ל-MRI לפני שניתן יהיה להשתמש בסריקות באופן שגרתי.

יותר מ-370,000 קוצבי לב ו-ICDs הושתלו בארה”ב ב-2003, מתוכם בערך 200,000 מטופלים הפיקו תועלת מ-MRI בשנה האחרונה. כיום, MRI אסור לשימוש בחולים אלו בגלל דאגות הקשורות לתופעות לוואי אפשריות על המכשיר בזמן הסריקה, כמו כמו תיפקוד לקוי של המכשיר בזמן הסריקה ואחריה, ויברציות מכניות, כשל במרכיבים, ונזק למכשיר.

למרות שאירועים אלו נדירים, היו מסר מקרי פגיעות חמורות ואף מוות, כשעיקר האירועים היו במהלך סריקות חירום או אצל מטופלים שלא הוכנו היטב. משתנים שונים העשויים להשפיע על חולים אלו: תנוחת המטופל והמכשיר במכונה, היטוריה רפואית של המטופל, משך הסריקה, זרימת דם, מטרה אנטומית של הסריקה, סוג ההדמייה והרצף, וגורמים נוספים קשורים בעיצוב המכשיר.

מידע חדש ומבטיח

מחקר שכלל 13 מטופלים להם הושתלו קוצבים מסוג Affinity DR ומודל Tendril. המטופלים לא היו תלויים בקוצב, ובזמן הסריקה עברו בקרת אלקטרוקרדיוגרם ותקשורת מילולית ישירה. החוקרים לא מצאו הוכחה לעיכוב הקוצב, או קצב אסינכרוני, והמטופלים לא דיווחו על על חוסר נוחות, חום או תחושת תנועה באזור השתל. המחקר מציע כי MRI בטוח במושתלי מכשירים אלו, אך לא ניתן להכליל לגבי כל הקוצבים ומכשירי ה-MRI.

 במחקרים נוספים שבדקו שימוש ב-MRI במושתלי ICDs, לא דווח על בעיות מיוחדות, למרות שמטופל אחד חווה כיווצי שריר לא רצוניים, ומכשירו אופס בזמן הסריקה ודרש תיכנות מחדש.

תגובת התעשייה וה-FDA:

נקודת המבט של התעשייה וה-FDA לא היתה עקבית. לא ניתן להכריע בנושא בטיחות שימוש ב-MRI על סמך מספר מחקרים קטנים. ה-FDA מאמין כי יש צורך בהערכה מעמיקה יותר בנושא דרושה לפני אישור הנושא.

החברות עובדות כיום על ייצור מכשירים שיתאימו לשימוש במושתלי קוצב ו-ICDs. חברת St. Jude Medical ציינה כי הסבירות לנזק היא נמוכה.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

מקור: Journal of the American College of Cardiology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|24/11/2025

החוקרים מדווחים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אי־ספיקת לב טיפול באמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) מפעיל באופן משמעותי את ציר האריתרופואזיס, מפחית דלקת ומוביליזציה של ברזל, משפר אנמיה ומסייע לתפקוד הלב אפילו בחולים עם חסר ברזל או עם תפקוד כלייתי ירוד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן