טיפול בהקרנה משפר תוצאות אחרי אטרקטומיה (Int J Cardiol)

לפי מחקר חדש עולה, כי טיפול בקרינת בטא תוך-כלילית (Intracoronary beta-radiation) קשור בתוצאות אנגיוגרפיות וקליניות טובות יותר, אחרי אטרקטומיה מסתובבת (rotational atherectomy) לרה-סטנוזיס מפושטת בסטנטים.

לפי החוקרים, מחקרים קודמים כבר הראו את התועלת שבשימוש בקרינה תוך-כלילית לרה-סטנוזיס בסטנטים, אך זהו המחקר הראשון שהוא פרוספקטיבי, ארוך טווח ומדגים את ההשלכות האנגיוגרפיות והקליניות אחרי אטרקטומיה מסתובבת.

המחקר כלל 50 חולים, והמעקב לאחר הטיפול נמשך שנתיים.

החוקרים מדווחים כי ששה מהחולים נדרשו לרה-ווסקולוריזציה מאוחרת, אך אף חולה לא עבר אוטם לבבי או טרומבוזיס בזמן המעקב.

שיעור הרה-סטנוזיס אחרי 6 חודשים עמד על 10%, והוא עלה ל- 23% (מהחולים שנבדקו) אחרי שנתיים. מתוך 26 החולים שנבדקו אחרי שנתיים, 16 (61.5%) הראו ירידה בקוטר הכלי המינימלי באנגיוגרפיה,  אך ירידה זו לא היתה שונה משמעותית מהירידה שנראתה אחרי 6 חודשים.

לפי החוקרים, תופעות הלוואי האפשריות בטווח הארוך של הטיפול בברכיתרפיה יכולות להיות היווצרות של אנוריזמה וטרומבוזיס מאוחר. במחקר זה לא נצפתה היווצרות של אנוריזמה, אך היו שני מקרים של היצרויות שלמות אחרי מעקב של שנתיים.

החוקרים מסכמים, כי התועלת הקלינית שיש לאטרקטומיה מסובבת המלווה בקרינת בטא, נשמרת גם אחרי שנתיים.

Int J Cardiol 2005;99:201-205.

לידיעה המלאה במדסקייפ

לתקציר המאמר

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|05/06/2024

ליווי וחינוך פרטני על ידי רוקחים עשוי לשפר את ההקפדה על נטילת והבנת התכלית בנטילת תרופות קרדיו-וסקולריות, כך עולה ממחקר שפורסם ב-Journal of Pharmacy Practice and Research. הביא לפרסום יהונתן ניסן בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן