המנגיומיות ב-Choroid נסוגות והראיה משתפרת לאחר טיפול ב-Proton Beam (ה-Arch Ophthalmol)

חוקרים מדווחים כי טיפול קרינתי באמצעות proton beam בהמנגיומות תחומות ב-Choroid (דמית העין) מפחית את גודל הגידול ומוביל לנסיגה של היפרדות הרשתית ולשיפור בראיה.

החוקרים מסבירים כי המנגיומות של ה-Choroid הן שפירות, אך הגדלתן עלולה לסכן את הראיה בשל היפרדות של הרשתית, בשל בצקת במקולה, או בשל סיבוכים אחרים.

הם מוסיפים כי כי נסיונות קודמים לטיפול באמצעות לייזר, באמצעות קרינת רנטגן חיצונית, באמצעות brachytherapy ובאמצעות transpupillary thermotherapy הובילו לתוצאות ירודות מהמצופה.

טיפול קרינתי באמצעות proton beam יכול להיות מכוון למטרה ולא לפגוע ברקמה הבריאה מסביב להמנגיומה. אולם, על המינון להיות נמוך מספיק בכדי להמנע מסיבוכים, כמו תופעות פתולוגיות במקולה או בעצב הראיה, לאחר מכן.

החוקרים טיפלו ב-17 חולים שסבלו מהמנגיומות תחומות ב-choroid יחד עם סיבוך של היפרדות רשתית; בצקת מקולרית ציסטית נמצאה בעין אחת. משך הזמן בים הופעת הסימפטום הראשון לבין מתן הטיפול נע בין חודש ל-7 שנים. כל עין פגועה קיבלה בסך-הכל  20cobalt gray equivalents, 20CGE, שניתנו בחלקים של 15 שניות של 5CGEs במהלך 4 ימים.

נסיגה של הגידול ומניעת היפרדות הרשתית התרחשו בכל המקרים בתוך 1-12 חודשים. הישנות התרחשה בעין אחת, אך כעבור שנה ממתן הטיפול החוזר נעלם הגידול והבצקת המקולרית נסוגה.

שנתיים לאחר הטיפול השתפרה חדות הראיה בשני Snellen lines לפחות ב-16 מהעיניים, והגיעה לערך של 12/40 או יותר ב-12 מהעיניים. החוקרים כותבים כי משך הזמן שחלף מהופעת הסימפטום הראשון ועד למתן הטיפול נמצא בהתאמה משמעותית לחדות הראיה הסופית של החולה.

הם מסכמים כי למרות שהטיפול קרינתי ב-proton beam (ב-20 CGE) כרוך באי-נוחות, כמו זו הכרוכה בניתוח, ולמרות עלותו, נראה שהוא מהווה אפשרות טיפול מפתה ויעילה בהמנגיומות תחומות ב-choroid עם היפרדות של הרשתית.

Arch Ophthalmol 2004;122:1471-1475.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|13/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את המאפיינים הקליניים, את התוצאות הראייתיות ואת גורמי הסיכון למעורבות עינית ולאובדן ראייה בחולי HZO בתאילנד

דפוסי העבודה הנוכחיים בניקוי ראשי טונומטריה ועדשות אבחנתיות או לייזר

דפוסי העבודה הנוכחיים בניקוי ראשי טונומטריה ועדשות אבחנתיות או לייזר

מקור: J Cataract Refract Surg
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|30/07/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את שיטות הניקוי המקובלות בקרב רופאי עיניים בארה”ב עבור ראשי טונומטריה, עדשות אבחנתיות ועדשות לייזר, ולבחון את עמדותיהם לגבי הצורך בחיטוי ברמה גבוהה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן