השימוש בלחץ אוויר לטיפול בדום נשימה בשינה אינו מפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים, תמותה קרדיווסקולארית, תמותה מכל-סיבה, אירועים מוחיים, או אי-ספיקת לב, , כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת JAMA במהלך חודש יולי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לפני כשנה פורסמו תוצאות מחקר SAVE (Sleep Apnea Cardiovascular Endopoints) בכתב העת New England Journal of Medicine. מדובר היה במחקר רב-מרכזי, במסגרתו חולקו באקראי 2,717 חולים עם אבחנה של מחלה כלילית או מחלה צרברווסקולארית ודום נשימה בדרגה בינונית-עד-חמורה לטיפול בלחץ אווירחיובי עם טיפול סטנדרטי או טיפול סטנדרטי בלבד. משך ההיענות הממוצעת לטיפול בקבוצת הטיפול עמד על 3.3 שעות בלילה.
לאחר מעקב ממוצע של 3.7 שנים, לא תועדו הבדלים משמעותיים בהופעת אירועים קרדיווסקולאריים, תמותה עקב מחלות לב וכלי דם, אוטם לבבי, אירועים מוחיים, או אשפוזים בשל אנגינה לא-יציבה, אי-ספיקת לב, או אירוע איסכמי חולף, בעקבות תוספת טיפול בלחץ אוויר חיובי.
החוקרים השלימו מטה-אנליזה שכללה עשרה מחקרים אקראיים, עם למעלה מ-7,000 משתתפים. מטרתם הייתה לבחון כיצד תוצאות מחקר SAVE עומדות בהשוואה לנתונים ממחקרים תצפיתיים.
במסגרת הסקירה הושלם חיפוש במאגרי MEDLINE, EMBASE ו-Cochrane Library עם נתונים מעשרה מחקרים וסך כולל של 7,266 חולים עם דום נשימה בשינה, בגיל ממוצע של 60.9 שנים.
מבין 356 אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים ו-613 מקרי תמותה עליהם דווח, לא תועד קשר משמעותי בין טיפול בלחץ אוויר חיובי ובין ירידה בתוצאים קרדיווסקולאריים או תמותה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי המסר העיקרי העולה מהמחקר הוא כי טיפול בלחץ אוויר חיובי מהווה טיפול חשוב לטיפול בתסמינים דוגמת ישנוניות, אך אינו מהווה טיפול יעיל בהכרח למניעת סיבוכים וסקולאריים על-רקע דום נשימה בשינה.
JAMA 2017; 318:156-166
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!