טיפול לדום נשימה חסימתי בשינה עשוי להפחית שיעור תאונות דרכים בקרב נהגי משאיות (Sleep Med)

טיפול במשך שנתיים לדום נשימה חסימתי בשינה (OSA או Obstructive Sleep Apnea) בנהגי משאיות הסובלים מהתסמונת הנ”ל עשוי להפחית את הסיכון לתאונות דרכים לשיעור הדומה לזה של נגעים ללא דום נשימה בשינה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מאיטליה, שפורסמו בכתב העת Sleep Medicine במהלך חודש ספטמבר.

להערכת היקף הבעיה של דום נשימה חסימתי בשינה בקרב נהגי משאיות המעבירים תכולה מסוכנת, החוקרים גייסו נהגים מיומנים ומנוסים שהעבירו חומרי בערה שונים. אף אחד מבין 283 המשתתפים, כולם גברים, לא דיווח על תסמיני OSA בתחילת המחקר. כל המשתתפים מילאו שאלונים ועל-בסיס התשובות ומאפייני הנבדקים, החוקרים חשדו כי 139 סבלו מדום נשימה חסימתי בשינה. בכל המקרים החשודים הללו, ובחלק מאלו בהם לא עלה חשד להפרעת הנשימה בשינה, הושלמה בדיקת שינה בבית הנבדקים, שמצאה כי למעלה משליש מהנהגים (100 גברים) סבלו מדום נשימה  חסימתי בשינה.

החוקרים הפנו 24 נהגים עם דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה חמורה לטיפול במכשיר CPAP (Continuous Positive Airway Pressure). במשך שנתיים, כל הגברים הללו השתמשו במכשיר למשך לפחות ארבע שעות בלילה, לפחות חמישה ימים בשבוע.

בשלב הראשוני של המחקר, החוקרים בחנו גם את תשובות הנהגים לשאלונים אודות תאונות דרכים וכמעט-תאונות דרכים בעברם. הם מצאו כי בקרב נהגים עם הפרעת נשימה חמורה תועד סיכון גבוה פי 4.75 למעורבות באירועי כמעט-תאונה, בהשוואה לאלו שלא סבלו מדום נשימה חסימתי בשינה.

לאחר שנתיים של טיפול, שיעור כמעט-תאונות צנח לשיעור דומה לזה של נהגים ללא דום נשימה חסימתי בשינה. רק שני נהגים דיווחו על תאונות על-רקע שינה לאחר הטיפול.

ממצאי המחקר מעידים בבירור על עליה בשיעור תאונות דרכים וסיכון לתאונות דרכים בנוכחות דום נשימה חסימתי בשינה שאינו מטופל כראוי.

Sleep Med 2016

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן