מנתונים שפורסמו בכתב העת BMC Pulmonary Medicine עולה כי מדדי תפקוד ריאתי ירוד עשויים להקדים ולנבא התפתחות סוכרת בעתיד. החוקרים מדווחים כי מדדי FEV1 (Forced Expiratory Volume in 1 Second) ירודים הקדימו וניבאו משמעותית התפתחות סוכרת  בעתיד. הסיכון נותר משמעותי גם שנים רבות לאחר הערכת התפקוד הריאתי.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את התפקוד הריאתי ב-20,295 גברים ו-7,416 נשים בין השנים 1974-1992; גיל הנבדקים הממוצע עמד על 43.4  ו-47.6 שנים, בהתאמה. לאחר מכן הם סיווגו את הנתונים לפי רבעונים מותאמים למגדר (כולל אחוז מדדי FEV1 ו-FVC בהשוואה לערך הצפוי). משך המעקב חולק למרווח של עשר שנים מתחילת הבדיקה. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת היארעות סוכרת לפי רבעוני FEV1 ו-FVC בהשוואה לערך הצפוי, לאחר תקנון למדדי גלוקוז וערפלנים אפשריים.

במהלך 37 שנות המעקב תועדו 3,753 ו-993 אבחנות חדשות של סוכרת בגברים ונשים, בהתאמה. בהשוואת רבעוני מדדי FEV1 בהשוואה לערך הצפוי בגברים (Q1 לעומת Q4), יחס הסיכון לסוכרת עמד על 1.64 לאירועים פחות מעשר שנים לאחר הבדיקה הבסיסית, 1.52 לאירועים 10-20 שנים לאחר הבדיקה הראשונית, 1.39 לאירועים 20-30 שנים לאחר הבדיקה הראשונה ו-1.46 לאבחנת סוכרת מעל 30 שנים לאחר הבדיקה הראשונית. דפוס דומה תואר עם מדדי FVC בהשוואה לערך הצפוי בנשים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מצביעים על קשר אפשרי בין הפרעה בתפקוד הריאתי ובין הסיכון לסוכרת, מעבר להשפעות של היפרגליקמיה על התפקוד הריאתי.

BMC Pulm Med. 2016;16(75)

לידיעה במדסקייפ