למרות שמחקר קודם והנחיות לטיפול באי-ספיקת לב אינן תומכות בשימוש שגרתי בצנתרים המוחדרים לעורק הריאה, מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine, עולה כי השימוש בהתקנים אלו הופך פופולארי יותר בטיפול בחולי אי-ספיקת לב המאושפזים בארצות הברית.
מנתוני National Inpatient Sample אודות קרוב ל-16,000 מבוגרים שאושפזו בשל אי-ספיקת לב עלה כי היקף השימוש בצנתרים לעורק הריאה עמד על 7.98 מבין 1,000 אשפוזים בשנת 2001, עם ירידה ל-4.9 מבין 1,000 אשפוזים בשנת 2007 ועליה חוזרת ל-7.9 מבין 1,000 אשפוזים בשנת 2012.
מניתוח הנתונים עלה כי השימוש בצנתרים לעורק הריאה בשנת 2001 בחולים עם הלם קרדיוגני עמד על 190 מקרים מבין 1,000 אשפוזים, עם ירידה משמעותית ל-86 מקרים מבין 1,000 אשפוזים בשנת 2007 ועליה מתונה בשנת 2012 ל-121 מקרים מבין 1,000 אשפוזים.
למרות הירידה הקבועה בין 2001 עד 2012 בקרב חולים עם כשל נשימתי, באלו ללא כשל נשימתי וללא הלם קרדיוגני נרשמה עליה משמעותית משנת 2007 עד 2012. ההנחיות הנוכחיות לטיפול באי-ספיקת לב מטעם ה-American College of Cardiology Foundation ו-American Heart Association ממליצות כי צנתרים לעורק הריאה ישמשו רק בחולים עם הלם קרדיוגני או הנשמה מכאנית.
בנוסף, מחקר ESCAPE, שפורסם בשנת 2005, הדגים כי הוספת צנתר לעורק הריאה לטיפול הסטנדרטי באי-ספיקת לב לא הביאה לשיפור התוצאות בחולים.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר מדוע חלה עליה בהיקף השימוש בצנתרים לעורק הריאה בהעדר עדויות לתועלת ממחקרים קודמים וללא תמיכה בהנחיות הנוכחיות לטיפול בחולי אי-ספיקת לב.
JAMA Intern Med 2015
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!