גירוי עצבי יעיל לטיפול בדום נשימה חסימתי בשינה גם לאחר שלוש שנים (Otolaryngol Head Neck Surg)

שיפור במדדים נשימתיים ומדדי איכות חיים לאחר גירוי עצב Hypoglossal בחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה בינונית-עד-חמורה נותר למשך לפחות שלוש שנים, כך עולה מנתונים חדשים, שפורסמו בכתב העת Otolaryngology Head and Neck Surgery.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לתאר את התוצאות הקליניות ותוצאות בדיקות מעבדת שינה לאחר 36 חודשים בחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה, לאחר גירוי עצבי, UAS (Upper Airway Stimulation).

מדובר במחקר רב-מרכזי, פרוספקטיבי, שכלל 116 חולים לאחר 36 חודשים, מבין 126 מושתלים. המשתתפים לקחו חלק במחקר פרוספקטיבי בשלב III להערכת היעילות של UAS לדום נשימה חסימתי בשינה בדרגה בינונית עד חמורה. התוצאות שנבחנו כללו את מדד AHI (Apnea-Hypopnea Index), מדד דה-סטורציה של חמצון, מדדי מעבדת שינה אחרים, דיווח עצמי על ישנוניו, איכות חיים הקשורה בשינה ונחירות.

מבין 126 משתתפים, 116 (92%) השלימו מעקב בן 36 חודשים לפי פרוטוקול המחקר; 98 משתתפים הסכימו להשלים בהתנדבות בדיקת מעבדת שינה לאחר 36 חודשים. השימוש היומי בהתקן עמד על 81%, כאשר 74% ענו על הגדרות טיפול מוצלח עם ירידה במדד AHI מחציון של 28.2 אירועים בשעה בתחילת המחקר לחציון של 8.7 ו-6.2 לאחר 12 ו-36 חודשים, בהתאמה.

בדומה, תועד שיפור בתוצאות דיווח עצמי מתחילת המחקר עד לאחר 12 חודשים, עם שמירת השיפור לאחר 36 חודשים. שיעור נחירות קלות או העדר נחירות לפי דיווח בן/בת הזוג עלה מ-17% בתחילת המחקר ל-80% לאחר 36 חודשים.

אירועי חריגים חמורים על-רקע ההתקן היו נדירים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על שיפור ארוך-טווח במדדים נשימתיים ומדדי איכות חיים סובייקטיביים, כאשר אירועים חריגים אינם נפוצים.

Otolargyngology Head and Neck Surgery

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן