הנחיות חדשות לאבחנת דום נשימה בשינה (Ann Intern Med)

בחולים עם ישנוניות-יתר לא-מוסברת במהלך היום יש להשלים בדיקת שינה, עם עדיפות לבדיקת פוליסומנוגרפיה, כך לפי המלצות חדשות מטעם ה-American College of Physicians. עם זאת, המלצות אלו לאבחנה של דום נשימה חסימתי בשינה, המבוססות בחלקן על סקירת ספרות, הן חלשות, ואיכות העדויות דורגה כנמוכה או בינונית.

הכותבים מסבירים כי המלצות הן לרוב חלשות במידה ואינן מבוססות על תוצאות מחקרים אקראיים ומבוקרים, המחקרים שבחנו את הנושא לא היו באיכות טובה, או שהנתונים לא היו הדירים.

ההמלצות החדשות מטעם ה-ACP Clinical Guidelines Committee פורסמו במהדורת 5 באוגוסט של כתב העת Annals of Internal Medicine.

החוקרים בחנו מחקרים להערכת תמותה מכל-סיבה, תמותה קרדיווסקולארית, מחלה קרדיווסקולארית לא-פטאלית, אירוע מוחי, יתר לחץ דם, סוכרת מסוג 2, תוצאות לאחר ניתוח ואיכות חיים. מרבית המחקרים לא כללו חולים עם מחלות רקע, דוגמת מחלת ריאות כרונית, אי-ספיקת לב והפרעות נוירולוגיות.

ההמלצה לבדיקת שינה בחולים עם ישנוניות-יתר לא-מוסברת במהלך היום התבססה על עדויות באיכות נמוכה. המומחים ממליצים לכלול בהערכה הרפואית בחינה של גורמי הסיכון ותסמינים אופייניים לדום נשימה חסימתי בשינה. גורם הסיכון המתועד ביותר לדום נשימה חסימתי בשינה הוא השמנת-יתר.

ההמלצה לבדיקת פוליסומונוגרפיה לאבחנת חולים עם חשד לדום נשימה חסימת בשינה מבוססת על עדויות באיכות בינונית. הבדיקה מודדת או מעריכה את מדד AHI (Apnea-Hypopnea Index), שהוא מספר אירועי אפניאה או היפופניאה בכל שעה במהלך השינה. המדד משמש להערכת חומרת דום נשימה חסימתי בשינה, כמו גם לאבחנת ההפרעה. הסף המקובל לאבחנה הוא 15 אירועים בשעה, עם או ללא תסמינים, או 5 אירועים בשעה עם תסמינים, דוגמת ישנוניות במהלך היום ועייפות.

אעפ”י שפוליסומנוגרפיה הינה בדיקת הבחירה לאבחנת דום נשימה חסימתי בשינה, מדובר בבדיקה צורכת משאבים ויקרה, והחולים נדרשים לשהות לילה תחת השגחה. בהעדר בדיקה זו, המומחים ממליצים על מוניטור נייד, המשמש גם הוא להערכת AHI.

ישנם מספר סוגים של מכשירים ניידים, עם הבדלים במספר הערוצים, כאשר מוניטורים מסוג II משמשים למדידת AHI ומוניטורים מסוג III ו-IV להערכת AHI. האיכות הכללית של העדויות בנוגע לכל המכשירים הניידים היא בינונית ואין מחקר שבחן באופן ישיר הבדלים בין המכשירים. בהשוואה לפוליסומנוגרפיה, לכל סוגי המכשירים הבדלים רבים בהערכת AHI.

יש עדויות עקיפות לפיהן למכשירים מסוג III תוצאות טובות יותר ממכשירים מסוג IV בניבוי מדדי AHI המתאימים לדום נשימה חסימתי בשינה. למכשירים מסוג IV מגבלה חשובה מאחר ואינם מבחינים בין דום נשימה חסימתי ודום נשימה מרכזי.

דום נשימה מרכזי בשינה נובע מכשל זמני של המוח לשלוח אותות לנשימה. בחולים עם מחלה לבבית, נשימתית או נוירולוגית קיים סיכון מוגבר לדום נשימה מרכזי. בחולים אלו, מכשירים ניידים אינם מומלצים. בנוסף, ישנה התווית נגד לשימוש במכשירי CPAP בחולים אלו.

Ann Intern Med. 2014;161:210-220

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן