התפקוד הלבבי משפיע על המצב הבריאותי של חולי COPD (מתוך Respirology)

בחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD, או Chronic Obstructive Pulmonary Disease) תתכן תועלת למתן טיפול כנגד הפרעה בתפקוד האוטונומי של הלב, כפי שנקבע לפי הוריאביליות בקצב הלב.

למרות שממחקרים עולה כי בחולי COPD ישנה פגיעה באיכות החיים הבריאותית, לא נערכו מחקרים רבים להבנת הגורמים התורמים לכך. לדוגמא, מדדי FEV1 אינם משקפים במלואם את חומרת המחלה.

חוקרים ניסו להבין את הגורמים העיקריים לאיכות החיים הירודה של חולי COPD במטרה לשפר את מצבם הבריאותי. במחקר הנוכחי מצאו החוקרים כי מערכת העצבים האוטונומית, האחראית לבקרת קצב הלב, משחקת תפקיד חשוב בפגיעה באיכות החיים של החולים.

מדגם המחקר כלל 60 חולי COPD, כאשר החוקרים העריכו את איכות החיים של החולים באמצעות שאלונים ועל-סמך קצב הלב שלהם שנקבע במהלך בדיקת הולטר אק”ג. חולים בגילאי 40-75 שנים, שהיו יציבים קלינית, גויסו למחקר בתקופה שבין נובמבר 2008 ועד דצמבר 2009. קריטריונים נוספים להכללה במחקר כללו מדדי FEV1 לאחר מתן מרחיבי סמפונות של פחות מ-80% מהערך הצפוי, ויחס FEV1/FVC של פחות מ-0.7. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 65 שנים, כאשר המדגם כלל 37 נשים.

שלושה חולים סווגו בדרגה 1 לפי סולם GOLD (מחלה קלה), 23 סווגו בדרגה 2 (דרגה בינונית), 18 בדרגה 3 (דרגה חמורה) ו-18 חולים סווגו בדרגה 4 לפי סולם GOLD (חמורה מאוד).

תפקוד מערכת העצבים האוטונומית נקבע על-סמך הוריאביליות בקצב הלב, לפי בדיקת הולטר אק”ג, עם תיעוד במהלך חמש דקות.

מתוצאות המחקר עולה קשר בלתי-תלוי בין הטונוס הפארא-סימפתטי במנוחה ובין איכות החיים הבריאותית של חולי COPD. באופן ספציפי, נמצא מתאם הדוק בין מדדי שאלון Chronic Respiratory Disease Questionnaire ובין מדדי וריאביליות קצב הלב, המעידים על הטונוס הפארא-סימפתטי (p=0.012) והאוסילציה מפעימה לפעימה (p=0.01). מניתוח רב-משתנים עולה כי השורש הריבועי של הבדל עוקב במרווח RR היה קשר באופן בלתי-תלוי עם איכות החיים הבריאותית, לאחר תיקון למדדים הנוגעים לתפקוד הריאתי, יכולת גופנית, הרכב הגוף, דלקת מערכתית ותסמינים נשימתיים.

החוקרים מצאו גם כי בחולי COPD קצב הלב במנוחה היה מהיר יותר, עם וריאביליות ירודה של קצב הלב, בהשוואה לערכים תקינים של נבדקים בריאים בגילאים דומים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי תוצאות המחקר הנ”ל מדגישות את חשיבות בדיקת התפקוד האוטונומי הלבבי, על-סמך הוריאביליות בקצב הלב, בחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית. מהממצאים עולה כי טיפול המכוון כנגד הפרעה בתפקוד האוטונומי עשוי לסייע בטיפול בחולי COPD ולשפר את תוצאות הטיפול בהם, במידה משמעותית יותר מכפי שסברו בעבר.

Respirology. 2011;16:939-946. Published online July 25, 2011

לידיעה במדסקייפ

אתם מוזמנים לבית הספר האינטרנטי ל-COPD

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן