ממחקר חדש מדנמרק עולה כי מחלות לב מעלות את הסיכון לתסחיף ריאתי בהעדר פקקת ורידים עמוקים היקפית. מהתוצאות שפורסמו בכתב העת Circulation עולה כי ב-40% מהחולים עם תסחיף ריאתי אין אבחנה נלווית של פקקת ורידים היקפית, עם שכיחות גבוהה יותר של מחלת לב בחולים אלו.
במחקר הנוכחי החוקרים ביקשו לבחון אם מחלות לב נפוצות המעלות את הסיכון לתסחיף עורקי משמאל לימין (דוגמת אי-ספיקת לב, אוטם לבבי, פרפור/רפרוף פרוזדורים ומחלת מסתמי הלב) מעלות את הסיכון לתסחיף ריאתי בחולים ללא פקקת ורידים היקפית.
מדגם המחקר כלל קרוב ל-60,000 חולים עם פקקת ורידים עמוקים בלבד, כ-45,000 חולים עם תסחיף ריאתי בלבד ו-4,680 חולים עם שני המצבים, וכן למעלה מ-540,000 משתתפים ששימשו כקבוצת ביקורת.
בהשוואה לקבוצת הביקורת, בשלוש קבוצות המחקר נרשמה שכיחות גבוהה יותר של אשפוזים קודמים עקב אי-ספיקת לב.
החוקרים מצאו קשר מובהק בין אשפוזים בשל מחלות לב במהלך שלושת החודשים לפני תאריך האינדקס ובין תרומבואמבוליזם. עם זאת, תועד קשר חלש בלבד בין האירועים המדוברים ובין אשפוזים לבביים למעלה משלושה חודשים קודם לכן.
הסיכויים לתסחיף ריאתי מבודד היו גבוהים פי 43.5 בנוכחות אשפוז על-רקע אוטם לבבי ופי 32.4 עם אשפוז בשל אי-ספיקת לב במהלך שלושת החודשים הקודמים. הסיכון המוגבר נותר ככל הנראה מעבר לתקופה של שלושה חודשים מהאשפוז בשל מחלת לב, אם כי הקשר היה חלש בהרבה בטווח הזמן הרחוק.
אשפוזים עקב מחלה של מסתמי הלב במהלך שלושת החודשים הקודמים לוו בעליה בסיכון לתסחיף ריאתי מבודד בשיעור של פי11.1. הקשר הנ”ל היה גבוה יותר משמעותית בחולים עם מחלה של מסתמי הלב הימני (עליה של פי 74.6), בהשוואה למחלה של מסתמי הלב השמאלי (עליה של פי 13.5).
החוקרים כתבים כי הממצאים עולים בקנה אחד עם ההשערה לפיה תרומבוזיס תוך-לבבי, בצד הימני של הלב, הינו גורם סיכון לתסחיף ריאתי, בדיוק כפי שתרומבוזיס תוך-לבבי, בצד השמאלי של הלב, הינו גורם סיכון מוכח לתסחיף עורקי, כמו במקרה של פרפור פרוזדורים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם תסחיף ריאתי, ללא עדות לפקקת ורידים עמוקים, יש לערוך חיפוש אחר מקורות אפשריים לתסחיף ולהתאים את הטיפול כנדרש.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!