יתר לחץ דם ריאתי עורקי (Pulmonary Arterial Hypertension) הינה מחלה נדירה ופרוגרסיבית, המתאפיינת בפרוליפרציה של כלי דם וכיווץ עורקי הריאה, עם התפתחות תנגודת מוגברת בכלי הדם הריאתיי, אשר עם הזמן מובילה להידרדרות קלינית עם כשל החדר הימני ותמותה. במסגרת המחקר הנוכחי בחנו החוקרים את ההשפעה של משלב מראש של Macitentan (אופסומיט) עם Riociguat (אדמפאס) בחולים עם אבחנה חדשה של יתר לחץ דם ריאתי עורקי ומצאו עדויות התומכות בגישת טיפול זו.
החוקרים אספו נתונים אודות 15 חולים עם יתר לחץ דם ריאתי עורקי (11 נשים, גיל ממוצע של 56 שנים), כולל מידע קליני והמודינאמי בתחילת המחקר, בביקור הראשון (לאחר חציון של ארבעה חודשים) ובביקור השני (לאחר חציון של 12 חודשים). הם בחנו את ההישרדות של החולים ואת שיעור ההשתלות לאורך 36 חודשים.
מהנתונים עולה כי חלה עליה במרחק ההליכה בשש דקות מ-281.6 מטרים בתחילת המחקר ל-315.7 מטרים (ביקור ראשון) ו-313.9 מטרים (ביקור שני), שינוי של 34 ו-32 מטרים, בהתאמה (p<0.05), שלווה בשיפור במדדי Borg. עוד מדווחים החוקרים על ירידה בריכוז BNP (Brain Natriuretic Peptide): מ-318.2 פיקוגרם/מ”ל בתחילת המחקר ל-122.0 פיקוגרם/מ”ל (ביקור ראשון) ו-98.6 פיקוגרם/מ”ל (ביקור שני) (p<0.05).
מהערכת הדרגה התפקודית, לפי סיווג ארגון הבריאות העולמי, עלה כי חל שיפור בשמונה חולים (53%). החוקרים זיהו גם ירידה בתנגודת כלי דם ריאתיים (מ-9.2 ל-5.7 יחידות ווד) ובלחץ הממוצע בעורק הריאה (מ-47.3 ל-38.9 מ”מ כספית); לצד עליה באינדקס הלבבי (מ-2.3 ל-3.0 ליטר/דקה/מ”ר מתחילת המחקר עד לביקור השני, p<0.05).
בכל החולים תועד מדד סיכון בינוני וגבוה בתחילת המחקר; כאשר לאחר שנה אחת, הטיפול המשולב הוביל להפחתת הסיכון לדרגת סיכון נמוך ב-7 מבין 15 חולים (47%).
באשר לתופעות לוואי ואירועים חריגים, החוקרים כותבים כי לא זוהו אירועים חריגים חמורים או בלתי-צפויים. שלושה חולים הלכו לעולמם עקב סיבות שאינן קשורות להתערבות במחקר; חולה אחד השלים השתלת ריאה. שיעורי ההישרדות ללא-השתלה עמדו על 85% לאחר 36 חודשים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאים אלו תומכים בתועלת של משלב ראשוני של Macitentan עם Riociguat בחולים עם יתר לחץ דם ריאתי עורקי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!