ועידה מייעצת למנהל התרופות והמזון האמריקאי הצביעה פה-אחד לטובת המלצה אישור Riociguat לטיפול ביתר לחץ דם ריאתי תרומאמבולי כרוני, על-מנת לשפר את היכולת הגופנית ולשיפור הרמה התפקודית. הועידה גם הצביעה פה אחד לטובת המלצה לאישור Riociguat ליתר לחץ דם עורקי ריאתי, לשיפור היכולת הגופנית, לשיפור הרמה התפקודית ולדחיית החמרה הקלינית.
המומחים סבורים כי הנתונים משכנעים ומדגימים את היעילות והבטיחות של התרופה. לדבריהם, מדובר בשתי מחלות נדירות ואפשרויות הטיפול כיום במקרים של יתר לחץ דם ריאתי תרומאומבולי כרוני ניתן לשקול התערבות ניתוחית, שלעיתים קרובות מביאה לריפוי. אין אפשרויות טיפול תרופתי לחולים עם מחלה לא-נתיחה או עם יתר לחץ דם ריאתי שיירי לאחר אנדארטרקטומיה ריאתית. יתר לחץ דם עורקי ריאתי הינה מחלה פרוגרסיבית ופטאלית, ללא טיפול ניתוחי.
Riociguat הינו מרחיב כלי דם, המשיב את מסלולי NO-sGC-cGMP (Nitric Oxide Soluble Guanylate Cyclase Cyclic Guanosine Monophosphate) ע”י גירוי ישיר של sGC ללא תלות ב-NO וריגוש sGC לרמות NO נמוכות.
הפאנל בחן את התוצאות של שני מחקרים אקראיים, רב-מרכזיים, בשלב 3, להערכת הטיפול ב- Riociguat, שפורסמו במהלך חודש יולי בכתב העת New England Journal of Medicine.
התוצא העיקרי בשני המחקרים היה השינוי במרחק ההליכה בשש דקות מתחילת המחקר ועד לתום המחקר (12 שבועות במחקר PATENT-1 ו-16 שבועות במחקר CHEST-1). תוצאי סיום משניים כללו את השינוי בתנגודת וסקולארית ריאתית, מדד N-terminal Prohormone Brain-type Natriuretic Peptide, הרמה התפקודית לפי ה-WHO, הזמן עד להחמרה קלינית, מדדי Borg, מדדי EuroQol 5-dimensional Classification Component Scores ו-Living with Pulmonary Hypertension Scores.
במחקר PATENT-1 נכללו 443 חולים שחולקו לטיפול ב- Riociguat, שלוש פעמים ביום, עם התאמת מינון פרטנית, פלסבו, שלוש פעמים ביום, או Riociguat, שלוש פעמים ביום עם התאמה קבועה של המינון. החוקרים זיהו שיפור משמעותי ומובהק סטטיסטית במרחק ההליכה בשש דקות לאחר 12 שבועות טיפול ב- Riociguat, בהשוואה לפלסבו.
במחקר CHEST-1 נכללו 261 חולים, מהם 173 טופלו ב- Riociguat ו-88 בפלסבו, עם התאמת מינון הטיפול במהלך שמונה שבועות. לאחר 16 שבועות זוהה שיפור בעל חשיבות קלינית במרחק ההליכה בשש דקות בחולים שטופלו ב- Riociguat, בהשוואה למטופלי פלסבו.
באשר לזמן עד להחמרה קלינית, ההבדל בין הטיפולים היה מובהק סטטיסטית באלו עם יתר לחץ דם עורקי ריאתי, אך לא באלו עם יתר לחץ דם ריאתי, תרומבואמבולי, כרוני. שיעור החולים עם החמרה קלינית היה נמוך יותר עם טיפול ב- Riociguat עם התאמה אישית של המינון, בהשוואה למטופלי פלסבו (2.3% לעומת 5.7% במחקר CHEST-1 ו-1.2% לעומת 6.3% במחקר PATENT-1), וכך גם שיעורי התמותה (1.2% לעומת 3.4% במחקר CHEST-1 ו-0.8% לעומת 2.4% במחקר PATENT-1).
באשר לשיפור הרמה התפקודית לפי WHO, ההבדל בטיפול בשיעור החולים עם שיפור של לפחות דרגה תפקודית אחת עמד על 18 נקודות במחקר CHEST-1 ועל 7 נקודות במחקר PATENT-1.
תופעות הלוואי כללו כאבי ראש (26.9% עם Riociguat לעומת 17.3% עם פלסבו), סחרחורות (19.2% לעומת 12.1%), דיספפסיה (17.8% לעומת 7.9%) ויתר לחץ דם (8.8% לעומת 2.8%). המומחים מדגישים כי יחס סיכון-תועלת היה חיובי מאוד ואנשי הועידה סברו כי יש לאפשר את מגוון המינונים של הטיפול התרופתי לחולים. הם מדגישים כי לאור האינטראקציה של Riociguat עם ניטראטים יש להימנע משילוב Riociguat עם ניטראטים.
FDA Cardiovascular and Renal Drugs Advisory Committee Meeting
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!