ממחקר חדש שהוצג בכנס American Thoracic Society לשנת 2011 ופורסם גם במהדורת מאי של American Journal of Respiratory and Critical Care עולה כי אספירין וסימבסטטין, שהוכחו כיעילים בטיפול במחלות לב וכלי דם, אינם יעילים כטיפול לשיפור היכולת התפקודית בחולים עם יתר לחץ דם עורקי ריאתי.

מעבר לחשיבותם הידועה היטב במחלות לב וכלי דם, לאספירין וסימבסטטין תוצאות מבטיחות להקלה תסמינית ביתר לחץ דם עורקי ריאתי. ישנן עדויות רבות, ממחקרים בבעלי חיים ובבני אדם, לפיהם עיכוב פעילות טסיות וייצור תרומבוקסן עם אספירין וההשפעות של סימבסטטין על האנדותל ישפיעו לטובה על יתר לחץ דם עורקי ריאתי.

החוקרים סבורים כי מנגנוני הפעולה של שתי התרופות מביאים לשיפור בלתי-תלוי ביתר לחץ דם עורקי ריאתי.

החוקרים ערכו מחקר כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, במהלכו חולים עם יתר לחץ דם עורקי ריאתי חולקו לטיפול באספירין במינון 81 מ”ג או פלסבו תואם, או סימבסטטין במינון 40 מ”ג או פלסבו תואם.

היעד העיקרי היה מרחק הליכה לאחר 6 דקות, לאחר חצי שנה. החוקרים תכננו לכלול במחקר 92 חולים; אולם, המחקר הופסק ע”י ועדת הניטור לאחר שנכללו 65 חולים בלבד בעקבות ניתוח תוצאות ביניים שהדגים ירידה משמעותית במרחק הליכה לשש דקות במטופלים בסימבסטטין.

לא תועד הבדל במרחק ההליכה לשש דקות בין 32 החולים שטופלו באספירין ו-33 החולים שטופלו בפלסבו, או בין 32 החולים שטופלו בסימבסטטין ו-33 החולים שטופלו בפלסבו.

בקרב חולים בקבוצת הטיפול באספירין תועד מספר אירועים גדול יותר של דימומים מג’וריים, בהשוואה לקבוצת הפלסבו (ארבעה אירועים לעומת אירוע בודד).

למרות התוצאות השליליות, המחקר מספק מענה לשאלה שרבים התחבטו בה זמן רב, מהו מקומו של הטיפול בסטטינים בחולים עם יתר לחץ דם ריאתי.

למרות שהתוצאות לא הצביעו על שיפור ביכולת התפקודית, עדיין אין מקום לשלול את היעילות האפשרית של התרופות הללו מבחינת שיעורי התמותה בחולים עם יתר לחץ דם ריאתי עורקי.

Am J Respir Crit Care Med. 2011;183:A6126

לידיעה במדסקייפ