מנתונים חדשים שהוצגו ב-AAN.com כחלק מעיקרי הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology שבוטל עקב COVID-19, עולה כי בחולים עם תסמונת דחק בתר-חבלתית (Posttraumatic Stress Disorder) כרונית קיים סיכון מוגבר להפרעה בשנת חלום ללא אטוניה (REM Sleep Without Atonia, או RSWA).

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אטוניה הינה שלב זמני ותקין של שיתוק ידיים ורגליים המתרחש בזמן שנת חלום; RSWA מתאפיינת בפעילות שרירים חריגה במהלך השינה.

מדגם המחקר כלל 102 גברים ונשים אזרחים (גיל ממוצע של 57.8 שנים בתחילת המחקר), כולל 18 משתתפים עם תסמונת דחק בתר חבלתית כרונית לבד, 18 חולים עם תסמונת דחק בתר חבלתית בשילוב עם RBD (REM sleep Behavior Disorder), 15 חולים עם RBD אידיופטי ו-51 ביקורות בריאות התואמות בגיל ומין. החוקרים בחנו את רמות RSWA באזור מתחת לסנטר (Submentalis) ובקדמת השוק (Anterior Tibialis) בכלל המשתתפים.

מהנתונים עולה רמות גבוהות יותר משמעותית של RSWA בכל המדדים בקרב אלו עם או תסמונת דחק בתר חבלתית בלבד, בהשוואה לביקורות בריאות. מעניין לציין כי המדדים לא הדגימו רמות RSWA מוגברות בקרב משתתפים עם תסמונת דחק בתר-חבלתית אשר נטלו נוגדי-דיכאון.

החוקרים מדווחים כי באלו עם תסמונת דחק בתר חבלתית כרונית, בין אם לבד או בשילוב עם RBD, תועדו רמות RSWA גבוהות יותר משמעותית, בהשוואה לביקורות הבריאות. בנוסף, רמות RSWA גבוהות יותר זוהו במשתתפים עם תסמונת דחק בתר חבלתית וגם RBD, בהשוואה לאלו עם תסמונת דחק בתר חבלתית בלבד.

הנתונים מעידים לראשונה על הפרעה בבקרת RSWA בחולים עם תסמונת דחק בתר חבלתית כרונית. המחקר מספק עדות אובייקטיבית ראשונה לכך שרמות RSWA מוגברות בקרב חולים עם תסמונת דחק בתר חבלתית כרונית אינן קשורות עם היסטוריה של השתתפות בקרב.

מעניין לציין כי לא תועדו רמות RSWA מוגברות בקרב חולים עם תסמונת דחק בתר חבלתית אשר נטלו נוגדי דיכאון והחוקרים מציינים כי עלו הצעות לפיהן ייתכן כי מדובר בהשפעה האפשרית של נוגדי-דיכאון על פעילות השרירים, או שאולי מדובר בתכונה ביולוגית ייחודית של המחלה.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN

לידיעה במדסקייפ