מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-APA (American Psychiatric Association) עולה קשר בין תסמונת דחק בתר-חבלתית ובין פגיעה בהתרחבות כלי דם כליליים וסיכון מוגבר לסיבוכים לבביים מג’וריים.

החוקרים מדווחים על קשר בלתי-תלוי בין תסמונת דחק בתר-חבלתית ובין פגיעה באנדותל כלי הדם הכליליים, כפי שנקבע לפי מדד CDI (Coronary Distensibility Index), כמו גם טרשת עורקים וכי הנ”ל ניבא באופן בלתי-תלוי התפתחות סיבוכים לבביים מג’וריים. עוד תואר קשר בלתי-תלוי בין תפקוד האנדותל ובין חומרת תסמיני תסמונת דחק בתר-חבלתית.

מדגם המחקר כלל 246 משתתפים, בגיל ממוצע של 63 שנים (12% נשים) עם תסמונת דחק בתר-חבלתית (50 חולים) וללא תסמונת דחק בתר-חבלתית (196 משתתפים). כולם השלימו בדיקת CTA והערכת CDI, כמו גם הערכה של המצב הפסיכולוגי להבחנה בין חולים עם תסמונת דחק בתר-חבלתית ואלו ללא ההפרעה הפסיכיאטרית.

החוקרים השלימו סקירה של הרשומות הרפואיות במטרה לקבוע את האבחנות והתוצאים; החולים היו במעקב למשך תקופה ממוצעת של 50 חודשים. סיבוכים לבביים מג’וריים כללו אוטם שריר הלב או תמותה קרדיווסקולארית.  תוצא הסיום העיקרי כלל הופעת אוטם שריר הלב או תמותה קרדיווסקולארית.

מהנתונים עלה כי מדדי CDI היו נמוכים משמעותית בחולים עם תסמונת דחק בתר-חבלתית בהשוואה לאלו ללא ההפרעה הפסיכיאטרית (3.4 לעומת 4.8, p=0.01). השפעה זו הייתה בולטת יותר בנשים בהשוואה לגברים (p=0.0001).

עוד עלה מהנתונים קשר הפוך בין מדדי CDI ובין חומרת מחלת עורקים כלילית, עם קשר בולט יותר בחולים עם תסמונת דחק בתר-חבלתית בהשוואה לחולים ללא ההפרעה הפסיכיאטרית.

לאחר תקנון לגורמי סיכון, הסיכון היחסי לסיבוכים לבביים מג’וריים היה גבוה ב-56% באלו עם תסמונת דחק בתר-חבלתית בהשוואה לאלו ללא תסמונת דחק בתר-חבלתית (p=0.001). בדומה, הסיכון היחסי לסיבוכים לבביים מג’וריים היה גבוה ב-95% עבור כל ירידה של יחידה אחת במדד CDI.

עם זאת, מניתוח סטטיסטי עלה קשר משמעותי בין תסמונת דחק בתר-חבלתית ובין ליקוי בתפקוד האנדותל עם סיכון מוגבר לסיבוכים לבביים מג’וריים. לאחר תקנון לגיל, מין, גורמי סיכון מקובלים ומחלת עורקים כלילית לפי CTA, הסיכון היחסי לסיבוכים לבביים מג’וריים היה גבוה ב-234% עבור כל ירידה של יחידה אחת במדד CDI ובנוכחות תסמונת דחק בתר-חבלתית בהשוואה לאלו ללא תסמונת דחק בתר-חבלתית (p=0.001).

לאחר תקנון לגורמי סיכון, שיעורי ההישרדות ללא-אירועים עמדו על 98% באלו ללא תסמונת דחק בתר-חבלתית עם ערכי CDI תקינים; על 86.2% באלו ללא תסמונת דחק בתר-חבלתית אך עם ערכי CDI המעידים על פגיעה בתפקוד האנדותל , על 89.5% באלו עם תסמונת דחק בתר-חבלתית אך עם ערכי CDI תקינים ועל 67.5% באלו עם תסמונת דחק בתר-חבלתית וערכי CDI לקויים (p=0.001).

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים בנושא.

מתוך כנס ה-APA

לידיעה במדסקייפ