תסמונת דחק בתר-חבלתית נפוצה לאחר אירועים איסכמיים חולפים (Stroke)

כשליש מהחולים לאחר אירוע איסכמי חולף (TIA או Transient Ischemic Attack) צפויים לפתח תסמונת דחק בתר חבלתית (PTSD או Post-Traumatic Stress Disorder), כך עולה מתוצאות מחקר חדש מגרמניה.

במחקר הנוכחי בחנו החוקרים את שיעורי PTSD לאחר אירועי TIA בלבד, לאחר שמחקרים קודמים זיהו קשר בין אירועים מוחיים שונים ואירועי TIA ובין תסמונת דחק בתר חבלתית.

מדגם  המחקר כלל 108 חולים שטופלו במרכז רפואי יחיד בגרמניה במהלך שנה אחת. בכל המשתתפים זוהו סימנים מהימנים ל-TIA, עם סיכון של 4% ומעלה לאירוע מוחי עתידי, או סיכון נמוך יותר לאירוע מוחי אך תסמינים של חולשת פלג גוף, אפאזיה או Amaurosis Fugax במהלך TIA. בנוסף, בדיקות ההדמיה שנערכו לא הצביעו על נגע מוחי העשוי להעיד על אירוע מוחי קל והתסמינים חלפו במלואם, ללא שארית נוירולוגית לאחר ה-TIA.

שכיחות PTSD עמדה על 29.6% שלושה חודשים לאחר TIA, זאת בהשוואה לשכיחות של 2.9% באוכלוסיה הכללית בגרמניה. חולים שפיתחו PTSD היו צעירים יותר, ראו את עצמם כחולים בסיכון גבוה לאירוע מוחי וסבלו מהפרעות רבות יותר בכישורי התמודדות, דוגמת הכחשה, שימוש בחומרים והאשמה עצמית (ונתון זה היה הגורם המנבא המשמעותי ביותר להתפתחות תסמונת דחק בתר-חבלתית).

מבין 32 חולים בהם ניתן היה לקבוע אבחנה של תסמונת דחק בתר-חבלתית על-בסיס שאלונים שלושה חודשים לאחר האירוע, ב-13.9% איכות החיים הנפשית והגופנית היו נמוכות יותר, בהשוואה למדדים המקובלים באותה קבוצת גיל בגרמניה.

בחולים שהעריכו כי מצויים בסיכון גבוה באופן לא-מציאותי לאירוע מוחי עתידי תועדה שכיחות גבוהה יותר משמעותית של PTSD לאחר שלושה חודשים, בהשוואה לאלו שתפישתם את הסיכון שלהם לאירוע מוחי עתידי הייתה מדויקת או נמוכה מהסיכון בפועל.

העובדה שחולים לאחר TIA עשויים לפתח תסמונת דחק בתר-חבלתית תומכת בהנחה כי לא נזק מוחי ולא מוגבלות נפשית או גופנית בעצמם מסבירים את הקשר בין ההפרעות הנוירולוגיות והסיכון המוגבר ל-PTSD.

Stroke 2014;45

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

מקור: Lancet Neurology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|25/08/2026

אינסומניה כרונית היא הפרעה שכיחה הפוגעת לא רק במשך ובאיכות השינה, אלא גם בתפקוד היומי, בערנות, בריכוז ובאיכות החיים. למרות זמינותם של טיפולים ותיקים, קיים צורך בפתרונות המסייעים לשפר את השינה בלי לפגוע בתפקוד ביום שלאחר מכן ובלי לגרום להתמכרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן