מה בין תסמונת דחק בתר-חבלתית ובין מחלת לב איסכמית? (Biol Psychiatry)

 

במאמר שפורסם במהלך חודש נובמבר בכתב העת Biological Psychiatry מדווחים חוקרים על קשר בין תסמונת דחק בתר-חבלתית ובין סיכון מוגבר למחלת לב איסכמית.

החוקרים מאוניברסיטת קליפורניה ערכו מחקר פרוספקטיבי, ממנו עלה כי איסכמיה של שריר הלב נפוצה כמעט כפליים בחולים עם תסמונת דחק בתר-חבלתית, בהשוואה לאלו ללא הפרעה זו.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם תסמונת דחק בתר חבלתית קיים סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, אך מחקרים מעטים בחנו מדדים אובייקטיביים של מחלות לב וכלי דם ועדיין לא ברור כיצד ההפרעה הפסיכיאטרית מובילה למחלות לב וכלי דם. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו לקבוע את הקשר בין תסמונת דחק בתר חבלתית ובין מדדים אובייקטיביים למחלות לב וכלי דם ולבחון מנגנונים אפשריים לקשר הנ”ל.

מדגם המחקר כלל מטופלים משני מרכזי Veterans Affairs Medical Centers שנכללו בין השנים 2008-2010. תסמונת דחק בתר חבלתית זוהתה על-פי מדד Clinician Administered PTSD Scale, ומבחן מאמץ מתוקן על הליכון שימש לזיהוי איסכמיה של שריר הלב.

מבין 663 המשתתפים עם נתונים מלאים, איסכמיה תועדה ב-17% מהחולים עם תסמונת דחק בתר-חבלתית, בהשוואה ל-10% מהחולים ללא תסמונת דחק בתר-חבלתית (p=0.006). הקשר בין תסמונת דחק בתר חבלתית ובין איסכמיה נותר משמעותי גם לאחר תקנון לערפלנים אפשריים (גיל, מין, מחלת לב וכלי דם קודמת) וגורמים מתווכים (גורמי סיכון מסורתיים למחלות לב, CRP, השמנת-יתר, צריכת אלכוהול, איכות שינה, תמיכה חברתית ודיכאון), יחס הסיכויים המתוקן עמד על 2.42. הממצאים נותרו משמעותיים כאשר החוקרים הוציאו מניתוח הנתונים חולים עם אבחנה קודמת של מחלות לב וכלי דם (יחס סיכויים מתוקן של 2.24, p=0.01) וכאשר התבססו על מדד רציף להערכת תסמיני PTSD כגורם המנבא (יחס סיכויים מתוקן של 1.12 לכל שינוי של עשר נקודות במדד Clinician Administered PTSD Scale).

החוקרים מסכמים וכותבים כי נתוני המחקר מעידים על קשר בין תסמונת דחק בתר-חבלתית ובין שינויים איסכמיים במבחן מאמץ על הליכון, ללא-תלות בגורמי סיכון מקובלים למחלות לב וכלי דם, מדדי CRP ומספר הרגלים רפואיים וגורמי סיכון פסיכוסוציאליים, ממצאים המרמזים כי יש לחפש אחר מנגנונים נוספים הקושרים בין תסמונת דחק בתר-חבלתית ובין איסכמיה. הקשר בין PTSD ואיסכמיה במשתתפים ללא מחלה קרדיווסקולארית ידועה מעיד על ההזדמנות להתערבויות מוקדמות למניעת התקדמות מחלות לב וכלי דם.

Biol Psychiatry. 2013;74:861-866

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן