השימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות מלווה בהפרעה במשק הסוכר באופן שאינו תלוי בעליה במשקל, בהשוואה לשימוש בפלסבו, עם רמות מוגברות של המוגלובין מסוכרר, אינסולין וסוכר בצום, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry.
בסקירה שיטתית של 163 מחקרים שפורסמו בין 1970 ועד 2024, 127 מחקרים אקראיים כללו נתונים אודות מדדי משק סוכר המתאימים להיכלל במטה-אנליזה. קרוב ל-29,000 משתתפים טופלו בתרופות אנטי-פסיכוטיות ולמעלה מ-15,000 קיבלו פלסבו. האבחנות הנפוצות ביותר כללו הפרעות מהספקטרום של סכיזופרניה (56 מחקרים) והפרעה דו-קוטבית (48 מחקרים).
המחקרים כללו נתונים אודות 15 תרופות אנטי-פסיכוטיות שונות; 86% מהמחקרים כללו מבוגרים והיתר כללו ילדים ו/או מתבגרים.
התוצאים העיקריים כללו את השינויים ברמות סוכר בצום, אינסולין בצום והמוגלובין מסוכרר לאחר טיפול אנטי-פסיכוטי. תוצאים משניים כללו שינויים במדדים אחרים להערכת משק סוכר, דוגמת היפרגליקמיה ותנגודת לאינסולין.
בהשוואה לפלסבו, טיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות לווה בעליה משמעותית ברמות סוכר בצום (הבדל ממוצע של 0.72 מ”ג/ד”ל, p<0.001), ריכוזי אינסולין בצום (הבדל ממוצע של 1.94 µIU/L, p<0.001) והמוגלובין מסוכרר (הבדל ממוצע של 0.04%, P<0.001), לצד סיכון מוגבר להיפרגליקמיה (יחס סיכויים של 1.29, p=0.02), אך לא לתנגודת לאינסולין.
הסוג והמינון של הטיפול האנטי-פסיכוטי, האבחנה, גיל החולה, טיפול בתרופות אחרות וחשיפה קודמת לתרופות אנטי-פסיכוטיות לא השפיעו באופן עקבי על הסיכון להפרעה ברמות סוכר בדם.
מניתוח נוסף עלה כי לא היה קשר משמעותי בין רמות אינסולין וסוכר בצום ובין עליה במשקל.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר עשויים לעודד פיתוח תרופות אנטי-פסיכוטיות חדשות עם פחות השפעות קרדיו-מטבוליות שליליות.
JAMA Psychiatry, Aug 27, 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!