במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש , מהן עולה היארעות מוגברת של הפרעות פסיכיאטריות במתבגרים ומבוגרים צעירים עם אבחנה של מחלה ממארת.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את שיעורי ההיארעות המצטברים של הפרעות פסיכיאטריות בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים עם אבחנה של ממאירות, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית ולאחאים ללא ממאירות.
המחקר הרטרוספקטיבי נועד לבחון את ההשפעה של אבחנה של ממאירות על הפרעות פסיכיאטריות בקרב חולים בגילאי 15-39 שנים שאובחנו בין השנים 1989-2019. התוצאות נבחנו אל מול שני מדגמי מטופלים ללא היסטוריה של ממאירות: מדגם תואם מהאוכלוסייה הכללית ומדגם אחאים.
התוצאים שנבחנו כללו את שיעורי היארעות הפרעות מצב רוח וחרדה, הפרעות שימוש בחומרים, אובדנות, הפרעות פסיכוטיות וכל אחת מארבע הקטגוריות לעיל בתוך חמש שנים מאבחנת ממאירות.
מדגם המחקר כלל 3,818 מתבגרים ומבוגרים צעירים עם ממאירות שהותאמו למטופלים ללא ממאירות מהאוכלוסייה הכללית. בקרב אלו עם היסטוריה של ממאירות תועד סיכון גבוה יותר לאבחנה של הפרעות פסיכיאטריות, בהשוואה לאלו ללא מחלה ממארת; הסיכון היה הגבוה ביותר מיד לאחר אבחנת ממאירות וירד עם הזמן: הסיכון להפרעות מצב רוח וחרדה היה גבוה פי 11 (יחס סיכון של 11.27, רווח בר-סמך 95% של 6.69-18.97) במהלך חצי השנה הראשונה, גבוה יותר מכפליים לאחר 6-12 חודשים מהאבחנה (יחס סיכון של 2.35, רווח בר-סמך 95% של 1.54-3.58) ולאחר 12-24 חודשים (יחס סיכון של 2.06, רווח בר-סמך 95% של 1.55-2.75).
מהנתונים עולה כי בששת החודשים לאחר אבחנה של מחלה ממארת, הסיכון להפרעות שימוש חומרים היה גבוה כמעט פי שלוש (יחס סיכון של 2.73, רווח בר-סמך 95% של 1.90-3.92), הסיכון להפרעת פסיכוטיות היה גבוה יותר מפי ארבע (יחס סיכון של 4.69, רווח בר-סמך 95% של 2.07-10.65). הסיכון להפרעה פסיכיאטרית כלשהי גבוה פי ארבע בששת החודשים הראשונים לאחר האבחנה (יחס סיכון של 4.46, רווח בר-סמך 95% של 3.41-5.85), עם יחס סיכון של 1.56 (רווח בר-סמך 95% של 1.14-2.14) לאחר 6-12 חודשים מהאבחנה ויחס סיכון של 1.70 (רווח בר-סמך 95% של 1.36-2.13) לאחר 12-24 חודשים מהאבחנה.
בהשוואה לאחאים, אבחנת ממאירות לוותה בשיעורי היארעות גבוהים יותר של הפרעות מצב רוח וחרדה וכל הפרעה פסיכיאטרית במהלך ששת החודשים הראשונים לאחר אבחנת ממאירות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי במתבגרים ומבוגרים צעירים אבחנה של מחלה ממארת מלווה בשיעורי היארעות מוגברים של הפרעות פסיכיאטריות לאחר הממאירות בהשוואה לאוכלוסייה הכללית או אחאים ללא ממאירות, בפרט במהלך השנתיים הראשונות לאחר האבחנה. ממצאים אלו מדגישים את הצורך במתן תשומת לב למצב הנפשי של החולים בתקופת זמן זו לאחר אבחנה של מחלה ממארת.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!