חוויות ילדות שליליות קשורות לסיכון מוגבר לפסיכופתולוגיה (JAMA Psychiatry)

חוויות ילדות שליליות קשורות לסיכון מוגבר באופן משמעותי לדיכאון כמבוגרים, חרדה והפרעות הקשורות למתח, כך הראו נתונים חדשים ממחקר גדול של תאומים שפורסם ב-JAMA Psychiatry

חוויות ילדות שליליות קשורות לסיכון מוגבר באופן משמעותי לדיכאון כמבוגרים, חרדה והפרעות הקשורות למתח, כך הראו נתונים חדשים ממחקר גדול של תאומים שפורסם ב-JAMA Psychiatry. החוקרים מצאו שכל אירוע שלילי נוסף הציב ילדים בסיכון גבוה ב-52% להפרעה פסיכיאטרית כמבוגרים, כאשר התעללות מינית קשורה בסיכון הגדול ביותר.

הממצאים הראו שהקשר החזיק מעמד גם לאחר התאמה לגורמים גנטיים וסביבתיים משותפים. התוצאות הצביעו על כך ש”התערבויות המכוונות לחוויות ילדות שליליות, כולל מניעה ראשונית וגישה משופרת לטיפולי טראומה מבוססי ראיות לאנשים שחוו חוויות ילדות שליליות, עשויות להיות קשורות לסיכון מופחת לפסיכופתולוגיה עתידית”, אמרה החוקרת הראשית של המחקר.

מחקרים קודמים הראו קשר חזק בין התעללות בילדות לבין סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות בבגרות, אך עדויות לקשר זה במחקרים עם התאמה לגורמים משפחתיים “חסרות לחלוטין”, ציינו החוקרים. כדי ללמוד עוד על האופן שבו גורמים גנטיים עשויים להשפיע על הקשר בין חוויות ילדות שליליות לבין אבחנות פסיכיאטריות מאוחרות יותר, החוקרים השתמשו בנתונים ממרשם התאומים השוודי הכלל-ארצי, הכולל נתונים על יותר מ-25,000 תאומים זהים ולא זהים.

התאומים במחקר השיבו על שאלון אינטרנטי על תסמיני דיכאון כמדד לבריאות הנפש הנוכחית וסוגים שונים של חוויות ילדות שליליות, כולל אלימות במשפחה, התעללות או הזנחה רגשית, הזנחה פיזית, התעללות פיזית, התעללות מינית, אונס ופשעי שנאה.

מבין המדגם של 25,000 זוגות תאומים (15,000 נשים; גיל ממוצע, 29 שנים), 9750 (39%) משתתפים דיווחו על חשיפה לחווית ילדות שלילית אחת לפחות, בעוד ש-2000 (8%) דיווחו על חשיפה לשלוש או יותר חוויות שליליות. רוב המשיבים – 61% – לא דיווחו על חשיפה לחווית ילדות שלילית.

לכתבה ב-medscape

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן