צפיה מופרזת בטלוויזיה מלווה בסיכון מוגבר לדמנציה, מחלת פרקינסון ודיכאון (Int J Behav Nutr  Phys Act)

צפיה מופרזת בטלוויזיה מלווה בסיכון מוגבר לדמנציה, מחלת פרקינסון ודיכאון, בעוד שהגבלת השימוש במחשב שלא למטרות עבודה מלווה בסיכון מופחת לדמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Behavioral Nutrition and Physical Activity.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות 473,184 מבוגרים בגילאי 39-72 שנים ממאגר UK Biobank שגויסו בין 2006 עד 2010והיו במעקב עד לאבחנה של דמנציה, מחלת פרקינסון, דיכאון, תמותה, או תום המחקר. המשתתפים דיווחו על מספר השעות שבילו מחוץ לעבודה בפעילות גופנית, צפייה בטלוויזיה ושימוש במחשב. בדיקת MRI שימש להערכת נפח המוח של המשתתפים במחקר.

במהלך תקופת המחקר, 6,096 משתתפים פיתחו דמנציה, 3,000 אובחנו עם מחלת פרקינסון, 23,600 פיתחו דיכאון, 1,200 משתתפים אובחנו עם דמנציה ודיכאון ו-486 חולים אובחנו עם מחלת פרקינסון ודיכאון.

בהשוואה לאלו שצפו בטלוויזיה במשך פחות משעה ביום, באלו שדיווחו על צפיה בטלוויזיה במשך ארבע שעות ומעלה ביום תועדה עליה של 28% בסיכון לדמנציה (יחס סיכון מתוקן של 1.28, רווח בר-סמך 95% של 1.17-1.39), עליה של 35% בסיכון לדיכאון (יחס סיכון מתוקן של 1.35, רווח בר-סמך 95% של 1.29-1.40) ועליה של 16% בסיכון למחלת פרקינסון (יחס סיכון מתוקן של 1.16, רווח בר-סמך 95% של 1.03-1.29).

עם זאת, שימוש מתון במחשב מחוץ לצרכיי עבודה הדגים השפעה מגנה במידה מסוימת. במשתתפים שהשתמשו במחשב 30-60 דקות ביום תועד סיכון מופחת לדמנציה (יחס סיכון מתוקן של 0.68, רווח בר-סמך 95% של 0.64-0.72), מחלת פרקינסון (יחס סיכון מתוקן של 0.86, רווח בר-סמך 95% של 0.79-0.93) ודיכאון (יחס סיכון מתוקן של 0.85, רווח בר-סמך 95% של 0.83-0.88), בהשוואה לאלו שדיווחו על השימוש המועט ביותר במחשב.

החלפת 30 דקות ביום של שימוש במחשב בהיקף דומה של פעילות גופנית מובנית לווה בסיכון מופחת לדמנציה (יחס סיכון מתוקן של 0.74, רווח בר-סמך 95% של 0.85-0.95) ומחלת פרקינסון (יחס סיכון מתוקן של 0.84, רווח בר-סמך 95% של 0.78-0.90).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר בין צפיה רבה בטלוויזיה ובין סיכון מוגבר למחלת פרקינסון ודמנציה, העשוי לנבוע מהעדר פעילות גופנית. הם מוסיפים כי התנהגות יושבנית מלווה בסמנים של תהליכי דלקת בדרגה נמוכה ושיניים במדדי דלקת העשויים להוביל להתפתחות או החמרת תהליכים נוירו-דלקתיים ותורמים לשינויים נוירו-דגנרטיביים.

Int J Behav Nutr & Phys Act, Nov 3, 2023

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן