סיכון גבוה פי שניים לאובדנות בחולים עם מחלת פרקינסון (JAMA Neurol)

מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה חדשה עולה כי בחולים עם מחלת פרקינסון שכיחות גבוהה של מחשבות אובדניות וכן סיכון גבוה כפליים לאובדנות, בהשוואה לביקורות, כך דווח במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology.

אובדנות בגיל מבוגר היא סוגיה חשובה מבחינת בריאות הציבור ומהווה גורם תמותה בר-מניעה. קבוצה פגיעה במיוחד של חולים כוללת את אלו עם הפרעה נוירולוגית כרונית. לאור תוצאות סותרות במחקרים קודמים אודות מחשבות אובדניות והתנהגות אובדנית בקשישים עם מחלת פרקינסון, החוקרים ביקשו לבחון את הנושא במסגרת סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים שפורסמו בספרות הרפואית. 

חיפוש במאגרי MEDLINE ו-Embase לזיהוי מחקרים שפורסמו עד 14 יוני, 2023, הוביל לזיהוי 28 מחקרים מקוריים (15 מחקרי חתך, 8 מחקרים רטרוספקטיביים, שלושה מחקרי מקרה-ביקורת) שבחנו את הסיכון למחשבות אובדניות ו/או התנהגות אובדנית ב-505,950 חולים עם מחלת פרקינסון.

התוצאים העיקריים היו שיעורי הימצאות מחשבות אובדניות והתנהגות אובדנית בחולי פרקינסון לעומת ביקורות.

מהתוצאות עולה כי שיעורי הימצאות מחשבות אובדניות עמדו 22.2% (רווח בר-סמך 95% של 14.6-32.3%), על-בסיס נתונים מ-14 מחקרים, כאשר שיעורי התנהגות אובדנית עמדו על 1.25% (רווח בר-סמך 95% של 0.64-2.41%) על-סמך נתונים מ-21 מחקרים בנושא.

החוקרים מדווחים עוד על שיעורי הימצאות גבוהים יותר משמעותית של התנהגות אובדנית במחקרים פרוספקטיביים (1.75%, רווח בר-סמך 95% של 1.03-2.95), בהשוואה למחקרים רטרוספקטיביים (0.50%, רווח בר-סמך 95% של 0.24-1.01), לאחר הוצאת ערכים חריגים.

יתרה מזאת, הסיכון להתנהגות אובדנית היה גבוה כפליים בחולים עם מחלת פרקינסון (יחס סיכויים של 2.15, רווח בר-סמך 95% של 1.22-3.78), כך עלה מניתוח רגישות של 10 מחקרים. החוקרים מדווחים עוד על יחס סיכון מובהק סטטיסטית של 1.73 (רווח בר-סמך 95% של 1.40-2.14), על-בסיס נתונים מתשעה מחקרים.

החוקרים כותבים כי זיהוי מוקדם וטיפול באובדנות בחולים עם מחלת פרקינסון עשוי להפחית את שיעורי התמותה ולשפר את איכות החיים של החולים.

JAMA Neurol, Nov 13, 2023

לידיעה ב-Healio

 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן