מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת PLoS One עולה כי תוספת תרופות אנטי-פסיכוטיות אטיפיות לטיפול בדיכאון מלווה בסיכון מוגבר לתמותה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים אקראיים ומבוקרים הצביעו על סיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה בקרב קשישים עם דמנציה שקיבלו טיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות חדשות. עם זאת, לא ידוע אם תוספת תרופות אנטי-פסיכוטיות חדשות לטיפול בדיכאון מלווה בסיכון מוגבר לדמנציה גם במבוגרים בגילאים צעירים יותר.

מטרת המחקר הייתה לבחון את הסיכון לתמותה מכל-סיבה בעקבות תוספת טיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות במבוגרים עם דיכאון. המחקר מבוסס-אוכלוסיה התבסס על נתונים מתכנית Medicaid בארצות הברית לשנים 2001-2010 והחוקרים אספו נתונים אודות מבוגרים בגילאי 25-64 שנים עם אבחנה של דיכאון, אשר נטלו לפחות שלושה חודשים טיפול בנוגדי-דיכאון בלבד והחלו בטיפול נוסף בתרופות אנטי-פסיכוטיות חדשות או בנוגד-דיכאון שני.

התוצא העיקרי של המחקר היה תמותה מכל-סיבה במהלך תקופת המעקב.

מדגם המחקר כלל 39,582 משתתפים (78.5% נשים, גיל ממוצע של 44.5 שנים) בהם הוחלט על תוספת תרופות אנטי-פסיכוטיות חדשות (22,410 חולים, 40% טופלו ב-Quetiapine, 21% טופלו ב-Risperidone, 17% ב-Aripiprazole ו-16% ב-Olanzapine) או תוספת נוגד דיכאון שני (17,172 משתתפים).

חציון מינון התחלתי מקביל ל-Chlorpromazine של כל התרופות האנטי-פסיכוטיות החדשות עמד על 68 מ”ג/יום ועלה ל-100 מ”ג/יום במהלך המעקב.

בסיכומו של דבר, 153 חולים הלכו לעולמם במהלך תקופת מעקב של 13,328 שנות-אדם. בקרב מטופלים בתרופות אנטי-פסיכוטיות תועדו 105 מקרי תמותה ושיעורי התמותה עמדו על 138.1 מקרים ל-10,000 שנות-אדם; בקרב חולים להם ניתן נוגד-דיכאון שני תועדו 48 מקרי תמותה, עם שיעורי תמותה של 83.8 מקרים ל-10,000 שנות-אדם.

מניתוח הנתונים עלה כי יחס הסיכון המתוקן לתמותה מכל סיבה עמד על 1.45 (רווח בר-סמך 95% של 1.02-2.06) בקרב אלו שטופלו בתרופות אנטי-פסיכוטיות חדשות, בהשוואה לחולים בהם תוספת הטיפול כללה מתן נוגד-דיכאון שני (הבדל בסיכון של 37.7 מקרים ל-10,000 שנות-אדם).

החוקרים כותבים כי יש להשלים מחקרים נוספים לאישור ממצאי המחקר.

PLOS ONE. Published online September 30, 2020.

לידיעה במדסקייפ