מסקר חדש עולה שכיחות גבוהה של שחיקה בקרב אונקולוגים, מגמה מטרידה לאור ההשפעה על הטיפול שמציעים רופאים הסובלים משחיקה לחולים אונקולוגים, כך מסבירים מומחים במהלך הכנס השנתי מטעם ה-European Society for Medical Oncology.

סקר משנת 2017 בקרב 595 אונקולוגים עד גיל 40 שנים מ-41 מדינות אירופאיות מצא כי 71% מהמשיבים סבלו משחיקה, כאשר מחצית חוו תחושות דה-פרסונליזציה, 45% דיווחו על תשישות נפשית ו-35% התלוננו על תחושת הישגיות ירודה. גורמים שנקשרו עם שחיקה באותו סקר כללו גיל צעיר, שעות עבודה ארוכות, מגורים לבד, תחושת חוסר הערכה בעבודה, מחסור בזמן חופשה ואזור גיאוגרפי.

בכנס הנוכחי ממצאים דומים דווחו בקבוצה אחרת של אונקולוגים, כאשר החוקרים שאלו 23 אחיות אונקולוגיות וסייעות ומצאו כי 70% היו בסיכון בינוני-עד-גבוה לשחיקה, כאשר 70% חוו שחיקה רגשית, 45% דיווחו על דה-פרסונליזציה ו-55% התלוננו על העדר הגשמה עצמית.

סקר נוסף כלל 1,560 חברי ESTRO מ-94 מדינות, כולל 1,061 מומחים לקרינה אונקולוגית, מהם 828 (78%) השלימו את כל הסקר. החוקרים התבססו על מדד PROQoL (PROfessional Quality of Life Scale), אשר לוקח בחשבון את העבודה, הסביבה האישית והסביבה בה הם מסייעים לאחרים.

מהסקר עלה כי 28.1% מהמשיבים הציגו מדדים גבוהים בסולם PROQoL במונחי שביעות רצון בנוגע לחמלה, בעוד שב-32.2% תועדו רמות גבוהות של עקה טראומטית משנית וב-30.9% מדדי שחיקה היו גבוהים.

בנוסף, ב-12.9% מהאונקולוגים המומחים לקרינה בסקר תועדה אלקסיתמיה, או קושי בזיהוי רגשות ובמתן ביטוי מילולי לרגשות; ב-22.1% מהנשאלים נקבעה אבחנה גבולית של אלקסיתמיה. אלקסיתמיה לוותה ברמות גבוהות יותר משמעותית של שחיקה ועקה טראומטית משנית, כמו גם עקה אישית גבוהה יותר.

מספר מחקרים בחנו את האפשרויות להתמודדות עם שחיקה, לאחר אבחנתה. מחקר מהולנד מצא כי התערבות שכללה תמיכה עם ראיונות, מפגשים וייעוץ, הובילה לירידה משמעותית בתשישות רגשית ודה-פרסונליזציה; מחקר מנורבגיה הוכיח כי תכנית ייעוץ בת יום אחד עם מפגשים אישיים שהתמקדה בשיקוף צרכים/נסיבות אישיים ופסיכותרפיה הפחיתו משמעותית תשישות רגשית ואת מספר הרופאים שעזבו את מקום העבודה; טיפול קוגניטיבי-התנהגותי גם עשוי לשפר את תחושת הערך העצמי ולהפחית את העקה סביב נושאי תקשורת, אם כי אחד המחקרים בנושא לא מצא השפעה על שיעורי השחיקה. ההשפעה הגדולה ביותר תועדה במחקר מאיטליה, כאשר גישת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בשילוב עם טיפול באומנות הובילה לשיפור כישורי תקשורת, הפחתת חרדה ותסמינים שליליים והפחתה משמעותית בתחושת השחיקה.

החוקרים מדגישים כי על התערבויות להקלה על שחיקה להתמקד ברמת הפרט וברמת המוסד הרפואי וממליצים להתחיל בהקניית כישורים להתמודד עם המצבים המובילים לשחיקה בשלב מוקדם בהכשרה הרפואית.

מתוך הכנס השנתי מטעם ESMO

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

מאפייני וסיבות השחיקה בקרב אונקולוגים עשויים להיות דומים גם להתמחויות אחרות שבהן הצוות הרפואי מתמודד עם מטופלים עם מחלות סופניות.