חוקרים צרפתיים זיהו שני חולים עם המוכרומטוזיס ותסמונת “הרגל העצבנית” שהיו להם רמות ברזל נמוכות במוח.
המוכרומטוזיס היא מחלה של מטבוליזם ברזל בה ספיגה מוגברת של ברזל במעי מובילה לאגירה של ברזל באיברים, מציינים החוקרים בגיליון יולי של Journal of Neurology, Neurosurgery and Psychiatry. באופן פרדוקסלי, תסמונת “הרגל העצבנית” ועווית שרירים ברגלים בשינה קשורות ברמות ברזל נמוכות במוח.
המקרה הראשון היה אשה בת 40 עם סימפטומים של רגל עצבנית ועוית שרירים ברגליים בשינה. בדיקות הדם הראו רמה גבוהה של פריטין בסרום ורוויית טרנספרין, אך החוקרים מצאו כי היא נשאית המוטציה C282Y בגן HFE, הקשור להמוכרומטוזיס.
המקרה השני היה גבר בן 56 שאובחן בעבר עם המוכרומטוזיס. שלוש שנים מאוחר יותר הופיעו סימני רגל עצבנית ועוית שרירים ברגליים בשינה.
שני החולים עברו MRI, והתוצאות השוו ל-9 נבדקים בריאים.
הממצאים הראו כי רמות ברזל נמוכות במוח עלולות להיגרם בחולים עם המוכרומטוזיס, כאילו מחסום הדם מוח יכול לחסום את העברת הברזל העודף בפלזמה. החוקרים הציעו כי הגורם לתסמונת הרגל העצבנית הם רמות הברזל הנמוכות במוח והשינויים במכניזם העברת הברזל דרך מחסום הדם מוח, ולא רמות הברזל הנמוכות בסרום.
J Neurol Neurosurg Psychiatry 2005;76:1009-1010.
<!–
–>
מאמריםכיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקימקור: Stroke אין תגובות|18/09/2026 במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור היצמדות לטיפול תרופתי נגד יתר לחץ דם, גנוטיפ APOE ודמנציה מאוחרת בקרב מבוגרים בני 50 לפחות החיים בקהילהמקור: Stroke אין תגובות|14/09/2026 יתר לחץ דם בגיל העמידה ידוע כגורם סיכון משמעותי הניתן לשינוי להתפתחות דמנציה ואלצהיימר חסימה בצינור האנדולימפטי למחלת מנייר: ניסוי מבוקר אקראי, כפול סמיותמקור: Lancet אין תגובות|10/09/2026 מחלת מנייר (MD) היא מחלה כרונית והתקפית, שבה התקפי סחרחורת, ירידת שמיעה וטינטון נמשכים לעיתים קרובות למרות טיפול רפואי מיטבי. אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIAמקור: Stroke אין תגובות|10/09/2026 שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism) התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקרמקור: Journal of NeuroInterventional Surgery אין תגובות|06/09/2026 המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA) מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמימקור: NEJM אין תגובות|01/09/2026 המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA) אירועים קרובים:אבחנותכל המידע שיעזור לך באבחון מקרים מורכביםאנו מזמינים אותך להצטרף אלינו וליהנות ממאגר מידע מקיף הכולל תכנים עדכניים המבוססים מחקרית. תגובות אחרונות
רקפת ברזילאי
מניסיוני הדל מחקר זה מתאר בדיוק את הטיפול וסוג של המחלה לטווח של ימים . אבחנתי שתוך כדי הטיפול בעיקר...
א
אלכסנדר יצחקי
נשמע לי לא הגיוני כשכבר בלימודי בית הספר לרפואה לפני כ50 שנה הומלץ שהטיפול בהלם ספטי הגורם לואזודילטציה ומשנית לכך...
א
אריה קאופמן
הטיפול בשיניים צעירות שאיבדו חיותן ולא סיימו התפתחותן אינו מותנה רק בשטיפות של היפוכלוריט. אלא בחיטוי מיטבי של קירות תעלת...
מ
מיכאל קופלר
המאמר ב NEJM מדבר על מתן IV
ר
כניסת צוות רפואיהכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואילקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן התאמות נגישותניתן להשתמש בחצי המקלדת ובמקש Esc לפתיחה וסגירה. מקשי קיצור
דיווח על בעיית נגישות |






תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!