תסמונת Restless legs קשורה לרמות ברזל נמוכות במוח (J Neurol Neurosurg Psychiatry)

חוקרים צרפתיים זיהו שני חולים עם המוכרומטוזיס ותסמונת “הרגל העצבנית” שהיו להם רמות ברזל נמוכות במוח.

המוכרומטוזיס היא מחלה של מטבוליזם ברזל בה ספיגה מוגברת של ברזל במעי מובילה לאגירה של ברזל באיברים, מציינים החוקרים בגיליון יולי של Journal of Neurology, Neurosurgery and Psychiatry. באופן פרדוקסלי, תסמונת “הרגל העצבנית” ועווית שרירים ברגלים בשינה קשורות ברמות ברזל נמוכות במוח.

המקרה הראשון היה אשה בת 40 עם סימפטומים של רגל עצבנית ועוית שרירים ברגליים בשינה. בדיקות הדם הראו רמה גבוהה של פריטין בסרום ורוויית טרנספרין, אך החוקרים מצאו כי היא נשאית המוטציה C282Y בגן HFE, הקשור להמוכרומטוזיס.

המקרה השני היה גבר בן 56 שאובחן בעבר עם המוכרומטוזיס. שלוש שנים מאוחר יותר הופיעו סימני רגל עצבנית ועוית שרירים ברגליים בשינה.

שני החולים עברו MRI, והתוצאות השוו ל-9 נבדקים בריאים.

הממצאים הראו כי רמות ברזל נמוכות במוח עלולות להיגרם בחולים עם המוכרומטוזיס, כאילו מחסום הדם מוח יכול לחסום את העברת הברזל העודף בפלזמה. החוקרים הציעו כי הגורם לתסמונת הרגל העצבנית הם רמות הברזל הנמוכות במוח והשינויים במכניזם העברת הברזל דרך מחסום הדם מוח, ולא רמות הברזל הנמוכות בסרום.

J Neurol Neurosurg Psychiatry  2005;76:1009-1010.

<!–


–>לידיעה במדסקייפ<!–




–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן