על-פי דיווח שפורסם לאחרונה, במוחות שנותחו לאחר מותם של חולים אוטיסטים נמצאת הפעלה נרחבת של תאי הנוירו-גליה ודלקת נרחבת.

החוקרים מסבירים כי למרות ההשערות שהפרעות בתיפקוד החיסוני משתתפות בתהליך הפתוגנזה באוטיזם, מחקרים נוירו-פתולוגיים הקדישו מעט מאוד תשומת לב לפעילות האימונית ולפעילות תאי הגליה באוטיזם.

החוקרים בדקו את רקמות מוח שנלקחו בעת נתיחות גופות של 11 חולים אוטיסטים ו-6 דגימות של נוזל המוחי-שדרתי שנלקחו מ-6 נבדקים אוטיסטים חיים.

בדיקות נוריו-פתולוגיות של המוחות מצאו תגובות נרחבות של תאי הנוירו-גליה יחד עם מקטעי אזורים שבהם אובדן של נוירונים בשכבת תאי Purkinje ובשכבת התאים הגרנולוריים במוח הקטן.

החוקר הראשי, ד”ר Pardo, מסביר כי הפעילות הבולטת של תאי הנוירו-גליה שנמצאה במוח הקטן מתאימה לתצפיות קודמות שבהן נמצא כי המוח הקטן הוא אחד המוקדים בהם נצפו אי-תקינויות פתולוגיות במחקרים מורפולוגיים ומחקרי הדמיה נוירולוגיים שנערכו בחולים אוטיסטיים.

אולם, כותבים החוקרים, לא נמצאו עדויות לתגובות חיסוניות אדפטיביות במוחות החולים האוטיסטים.

ברקמות המוח של החולים האוטיסטים נמצאו רמות מגבהות של ציטוקינים פרו-דלקתיים, בעיקר באזור ה-anterior cingulate gyrus. מקורם העיקרי של הציטוקינים הללו היו תאי אסטרוציטים ראקטיביים.

בדגימות הנוזל המוחי-שדרתי שנאספו מהחולים החיים נמצאו עליות משמעותיות ברמותיהם שלMCP-1,  IL-6, IFN-gamma, IL-8, MIP-1beta, ושל ציטוקינים  פרו-דלקתיים ומודולריים אחרים.

ד”ר Pardo מסביר כי שלושה ציטוקינים עיקריים משתתפים בתהליכי התיווך והימצאותם בדגימות הנוזל המוחי-שדרתי שנאספו מהחולים החיים עשויה לשקף שלב מתמשך של תגובות דלקתיות שסביר להניח שהוא קשור לאקטיבצית תאי הנוירו-גליה ו/או לפציעה נוירונלית.

ד”ר Pardo מזהיר כי כעת לא קיימת הצדקה לשימוש בתרופות אנטי-דלקתיות בחולים אוטיסטים. הוא מסכם כי בהווה נערכים מחקרים ניסיוניים הבודקים את השפעתן של תרופות המגבילות את אקטיבצית תאי המיקרוגליה והאסטרוציטים, אך לצורך שימוש בבני אדם יש להמתין להצטברותן של עדויות נוספות אודות יעילותן ובטיחותן של התרופות.