מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical and Experimental Dermatology עולה כי בחולים עם פסוריאזיס ללא היסטוריה של מחלה ממארת אשר קיבלו טיפול במעכבי IL-23 תועדו שיעורים נמוכים של הישנות ממאירות, הופעה חדשה או התקדמות מחלה ממארת.
המחקר הרטרוספקטיבי, תצפיתי, רב-מרכזי, כלל 16 מרכזים ברחבי איטליה עם 198 מבוגרים (39.9% נשים, גיל ממוצע של 65.5 שנים) עם פסוריאזיס רובדית בדרגה מתונה-עד-חמורה והיסטוריה אישית של מחלה ממארת.
המשתתפים קיבלו טיפול במעכבי IL-23, כולל Guselkumab, Risankizumab, או Tildrakizumab; ב-33.8% מהחולים הייתה היסטוריה של מחלה ממארת בחמש השנים האחרונות ו-66.2% אובחנו עם ממאירות לפני כן.
תוצאי הסיום העיקריים כללו התקדמות גידול או הישנות או הופעה של מחלה ממארת, כאשר כתוצא משני נבחנו גורמי סיכון אפשריים.
התקדמות או הישנות גידול קיים תועדה בשישה חולים (3.0%) במהלך תקופת המחקר; סרטן שלפוחית שתן היה הנפוץ ביותר (50%), לאחריו סרטן שד, ליומיוסרקומה ומזותליומה פלאורלית. לא תועדו הבדלים משמעותיים בין הטיפולים.
בנוסף, שישה חולים (3.0%) פיתחו ממאירות חדשה במהלך טיפול במעכבי IL-23, כולל מקרה של סרטן שד, סרטן קיבה, מלנומה עורית, סרטן כליה, סרטן רחם וכולנגיוקרצינומה, כאשר רק שני מקרים הובילו להפסקת טיפול.
למרות שכיחות גבוהה יותר של התפתחות ממאירות חדשה בחולים שטופלו ב-Risankizumab (ארבעה חולים, 67%) לעומת Guselkumab (חולה אחד, 17%) ו-Tirdakizumab (חולה אחד, 17%), ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית.
לא תועד קשר משמעותי בין היארעות התקדמות או הישנות גידולים או התפתחות גידולים חדשים ובין תחלואה נלווית או טיפולים קודמים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי למיטב ידיעתם, נתוני עולם-אמיתי אלו מהווים את המחקר הגדול ביותר להערכת השימוש במעכבי IL-23 והסיכון להישנות, התקדמות או התפתחות גידולים ממאירים בחולים עם היסטוריה של ממאירות. למרות התוצאות המבטיחות, הם קוראים להשלים מחקרים גדולים יותר לאישור הממצאים.
Clinical and Experimental Dermatology, June 16, 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!