מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם GRAPPA (או Group for Research and Assessment of Psoriasis and Psoriatic Arthritis)  עולה פעילות גופנית עשויה להפחית את הסיכון לדלקת מפרקים פסוריאטית בחולים עם פסוריאזיס, כאשר ממצאי המחקר מצביעים על השפעה מגנה תלוית-מינון עם ירידה של כ-10% בסיכון עם כל 1000 צעדים ביום.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שידוע כי פעילות גופנית סדירה עשויה להפחית את הסיכון למגוון מחלות כרוניות, חשיבותה במניעת דלקת מפרקים פסוריאטית לא נבחנה בעבר. כתוצאה מכך, רופאים עשויים לחשוש מפני המלצה על פעילות מאומצת לחולים עם פסוריאזיס מתוך חשש להחמרת תהליכי דלקת במפרקים בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית תת-קלינית.

במחקר הנוכחי נכללו 2,531 חולים (גיל ממוצע של 63 שנים, 52% נשים) עם פסוריאזיס ממאגר UK Biobank Accelerometry, הכולל למעלה מ-100,000 חולים בגילאי 40-65 שנים בשנים 2013-2015. המשתתפים ענדו מדי האצה למשך חציון של שבעה ימים להערכת דפוסי התנועה שלהם. הם היו במעקב לאורך עד שמונה שנים.

מטרת המחקר הייתה להתמקד בחולים עם פסוריאזיס ללא דלקת מפרקים פסוריאטית. הם בחנו מגוון מדדים, כולל מספר צעדים, שיא מהירות הליכה, שינויים בסיכון לכל עליה של 1,000 צעדים ומשך הזמן שבילו בפעילות או באורח חיים יושבני.

מהנתונים עולה כי בחולים עם פסוריאזיס ללא דלקת מפרקים אשר צעדו למעלה מ-10,452 צעדים ביום נרשמה ירידה של 58% בסיכון להתפתחות דלקת מפרקים פסוריאטית, בהשוואה לאלו שהלכו מעט מאוד. יתרה מזאת, הסיכון ירד באופן תלוי-מינון, כאשר כל עליה של 1,000 צעדים ביום לוותה בירידה של 10% בסיכון להתפתחות דלקת מפרקים.

עליה בנפח ועצימות פעילות גופנית לוו בסיכון מופחת לדלקת מפרקים פסוריאטית. המסר העולה מהמחקר הוא כי פעילות גופנית בכל היקף עשויה להועיל לחולים אלו וחשוב להעביר את המסר הנ”ל לחולים. עם זאת, החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים להוכחת התוצאות באוכלוסיות שונות וכן לזהות את פרופיל פעילות גופנית לאורך המחלה.

מתוך הכנס השנתי מטעם GRAPPA

לידיעה במדסקייפ